הצוות באל על מדבר אנגלית וקפוא במטוס? זו הסיבה

אם פעם עליתם לטיסה של אל על, ישראייר או ארקיע וגיליתם שהצוות לא מדבר עברית, לא טעיתם בשער. זו לא תקלה, זו שיטה. וכדי להבין מה בדיוק קורה שם למעלה, כולל למה תמיד כל כך קר, הנה כל מה שצריך לדעת.

חברות התעופה הישראליות מפעילות בתקופות עומס מספר טיסות יומיות באמצעות מפעילים זרים, בשיטה שנקראת "חכירה רטובה". בפועל, המשמעות היא שאל על, ישראייר או ארקיע מוכרות לכם את הכרטיס ומנהלות את ההזמנה, אבל המטוס, הצוות ושירותי התחזוקה שייכים לחברה אחרת לגמרי. שמות כמו אלקטרה איירווייז או קלאס ג'ט הם דוגמאות למפעילים כאלה.

המידע הזה לא מוסתר, אבל הרבה נוסעים פשוט לא שמים לב אליו. בפרטי ההזמנה מופיעה הערה שלפיה הטיסה תופעל על ידי חברה אחרת, אבל ברוב המקרים אנשים גוללים מהר לאישור ומגלים את זה רק בשער העלייה למטוס. שם הם מוצאים מדים לא מוכרים, צוות שמדבר אנגלית או שפה אחרת, ולעיתים גם סידור מושבים שונה ממה שהכירו.

עבור חברות התעופה, זה פתרון יעיל לגמרי. בשיא עונת התיירות, כשכל המטוסים שלהן כבר באוויר, הן צריכות להמשיך למכור טיסות מבלי לרכוש מטוסים חדשים. החכירה הרטובה נותנת להן את הגמישות הזו. מספר הטיסה, הכרטוס ושירות הלקוחות נשארים באחריות החברה הישראלית, גם אם המטוס עצמו שייך למישהו אחר. לאחרונה אפילו סרטון שפרסמה דיילת ישראייר הציג את המציאות הזו מאחורי הקלעים ועורר עניין רב ברשתות החברתיות, מה שהביא את הנושא לתודעה של נוסעים רבים שכבר טסו בטיסה חכורה מבלי לשים לב.

ועכשיו לשאלה השנייה שעולה בכל טיסה: למה כל כך קר? התשובה קצת מפתיעה. הטמפרטורה בתא הנוסעים נעה בדרך כלל בין 21 ל-24 מעלות, מה שעל הנייר נשמע נוח לגמרי. אבל הגוף שלנו לא חי על הנייר.

בגובה שיוט, הלחות בתוך המטוס נמוכה מאוד, לפעמים נמוכה יותר אפילו מאוויר במדבר. היובש הזה, שנועד בין היתר להגן על גוף המטוס מפני קורוזיה, גורם לתחושת קור חדה יותר, בנוסף ליובש בעיניים, בגרון ובעור. כשמוסיפים לזה ישיבה ממושכת, תנועה מועטה ולבוש קל, מתקבלת תחושה של חדר קירור, גם אם המדחום מראה 22 מעלות.

אבל יש כאן גם היגיון בריאותי אמיתי. הלחץ בתא הנוסעים מדמה שהייה בגובה של כ-1,800 עד 2,400 מטר מעל פני הים, קצת כמו לשבת בעיר הררית. זה אומר שהגוף עובד עם רמת חמצן מעט נמוכה יותר מהרגיל. תא נוסעים חם מדי במצב כזה עלול לגרום לתחושת כבדות, בחילה ואפילו סחרחורת. אוויר קריר, לעומת זאת, עוזר לשמור על ערנות ומפחית את תחושת המחנק בחלל הסגור.

עוד סיבה לכך שבתחילת הטיסה תמיד יותר קר: הצוות מתחיל מטמפרטורה נמוכה כי הם יודעים שמאות נוסעים, שמיכות, קפוצ'ונים ופעילות גוף ידחפו את הטמפרטורה למעלה בהמשך. זו סיבה קלאסית לתופעה שנוסעים מכירים היטב: קפואים בשעה הראשונה, מורידים שכבה בשעה השלישית.

אם אתם מאלה שסובלים מקור בטיסות, כדאי לדעת שמושבי החלון קרים יותר כי הם קרובים לדופן החיצונית, ומושבים ליד יציאות חירום או ליד המטבחון של הצוות גם הם נוטים להיות קרירים יותר. הטיפ הפשוט והכי שימושי: לארוז בתיק העלייה למטוס גרביים, צעיף קל וסווטשירט, גם אם היעד הוא אי טרופי.

בשורה התחתונה: שתי התופעות האלה, הצוות הזר והקור המתמיד, הן לא תקלות ולא חוסר תשומת לב. הן חלק מהאופן שבו מתנהלת תעשיית התעופה ב-2024, ועם קצת ידע מראש, אפשר להגיע לחופשה ערניים, חמים ולא מופתעים.