הנפקת רשת המסעדות האסייתיות קיסו, שעשויה הייתה להפוך לרשת המסעדות הראשונה הנסחרת בבורסת תל אביב, נמצאת בסכנה ממשית. הרוד שואו שמקיימת החברה בקרב הגופים המוסדיים הניב תוצאות מאכזבות, ובעלי קיסו שוקלים כעת אם לדחות את המהלך כולו.
הפער בין הצדדים גדול. הגופים המוסדיים הציעו להשקיע לפי שווי של כ-300 מיליון שקל לפני הכסף, נמוך בכ-25% מהשווי שאליו כיוונו בעלי החברה, שעמד על 400 מיליון שקל. זאת לאחר שבשלב מוקדם יותר קיוו בעלי הרשת אף לשווי של 450 מיליון שקל, שירד בתשקיף שפורסם. מדובר בהפרש של יותר מ-100 מיליון שקל בין הציפיות לבין המציאות.
גורם המקורב להנפקה מסר כי בעלי קיסו הם "ידיים חזקות" ואינם זקוקים להנפקה באופן מיידי. "אם השוק לא יסכים לשווי שיהיה מקובל עליהם, הם עשויים לדחות את ההנפקה", אמר אותו גורם. לדברי גורם אחר המעורה בתהליך, "ההחלטה אם קיסו תצא להנפקה תלויה גם במציאת משקיע עוגן שיהיה מוכן להשקיע 30-40 מיליון שקל לפי שווי שיהיה מקובל על בעלי החברה, אולם נכון לעכשיו לא נראה שיש גורם כזה".
הבעיה אינה ייחודית לקיסו. חתם בכיר בשוק ההון הסביר כי "אחת הבעיות כיום בשוק ההון היא שהנפקות בשווי של פחות מחצי מיליארד שקל כמעט שאינן מעניינות את הגופים המוסדיים, שסבורים שמדובר בהיקף קטן מדי. מבחינתם, גיוס של כ-100 מיליון שקל אינו מהותי מספיק". הוא הוסיף כי "קיסו היא עסק טוב, אבל היא פועלת בענף שעד היום לא הגיע לבורסה, ובתחום שנתפס כבעל חיי מדף קצרים יחסית".
ברקע הדברים עומדת השקעה קודמת שביצעה קיסו לפני כשנה. קבוצת אנשי עסקים פרטיים, ובהם אורן חלפון מבעלי אורקום, אלי לוי מנכ"ל ומבעלי השליטה במור השקעות, איתן בר-זאב יו"ר ביג מרכזי קניות, חי גאליס מנכ"ל ביג, אורי מקס מבעלי מקס סטוק ואדם פרידלר ממייסדי גוד פארם, השקיעו יחד 43 מיליון שקל לפי שווי של כ-175 מיליון שקל לאחר הכסף. מאז יותר מהוכפל השווי שאליו מכוונת הרשת, מהלך שהמוסדיים מתקשים לאמץ במלואו.
לפי התשקיף שפרסמה קיסו, הכנסות הרשת ב-2025 הסתכמו בכ-307 מיליון שקל, מהם 41% ממשלוחים ו-59% מישיבה במסעדות. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות עלה ל-25 מיליון שקל, לעומת 16 מיליון שקל ב-2024 ו-14 מיליון שקל ב-2023. ועם זאת, שיעור הרווחיות הגולמית נשחק ב-2025 ל-26%, לעומת 28.7% בשנת 2024, בשל פתיחת מסעדות חדשות שטרם הגיעו לרווחיות מלאה ובשל עליית שכר המינימום.
מבחינת מכפילי הרווח, ניתן להבין את שני הצדדים. הנפקה לפי שווי של 400 מיליון שקל מבטאת מכפיל רווח של 16, לא זול לתחום המסעדנות. שווי של 300 מיליון שקל מבטא מכפיל של 12, ובהינתן הצמיחה המוסדיים מרגישים איתו נוח. ההנפקה מובלת על ידי דיסקונט חיתום.
תכנית ההנפקה המקורית כללה גיוס של כ-88 מיליון שקל לפי שווי של 400 מיליון שקל. מתוך הסכום, כ-36 מיליון שקל אמורים היו להיכנס לקופת החברה לצורך הקמת מסעדה חדשה ברחובות, הרחבת המסעדה בקריית אונו וחלוקת דיבידנד של 13 מיליון שקל לבעלי המניות. בנוסף, שני בעלי השליטה, רותם טחן ונועם גבאי, המחזיקים כל אחד 31.5% מהחברה, אמורים היו למכור כל אחד 6.5% מהמניות תמורת כ-26 מיליון שקל, ובסך הכול כ-52 מיליון שקל.
קיסו אינה המקרה היחיד. גם הנפקת חברת מטליקון, המתמחה בייצור רכיבים לתעשיות הביטחון, התעופה והחלל, נתקלת בקשיים דומים. בתחילה שאפה החברה לגייס כ-150 מיליון שקל לפי שווי של 550 מיליון שקל לפני הכסף, אך לפי ההערכות השוק מוכן כיום להעניק לה שווי של 300-350 מיליון שקל בלבד. גם בעלי מטליקון, בראשות שמואל טופז, יצטרכו להחליט אם להתפשר או לדחות.
הסוגיה שקיסו מתמודדת עמה חושפת תופעה רחבה יותר בשוק ההון הישראלי: חברות בגודל בינוני, שאינן ענקיות אך גם אינן קטנות, מוצאות עצמן בין הפטיש לסדן. המוסדיים הגדולים אינם נמשכים לגיוסים שנראים מבחינתם קטנים מדי, בעוד שבעלי החברות, שהשקיעו ובנו את עסקיהם, מתקשים להסכים לתספורת של 25% על הערכת השווי שלהם. כל עוד לא יימצא משקיע עוגן מתאים, סביר שבעלי קיסו יעדיפו להמתין לתנאי שוק נוחים יותר.
הנפקת קיסו צפויה להתברר בשבועות הקרובים, כשהמשך תהליך הרוד שואו יקבע אם בעלי הרשת יכנעו לדרישות המוסדיים או יסגרו את הדלת על ההנפקה לעת עתה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה