הממשלה נגד בג"ץ: לא תכיר בהחלטות מועצת הרשות השנייה

ישראל מתמודדת עם משבר חוקתי חד מאי פעם. הממשלה אישרה היום, ראשון, פה אחד החלטה חסרת תקדים: היא מכריזה בגלוי שלא תכיר בפעולות מועצת הרשות השנייה, כל עוד אינה עומדת בתנאי הסף הקבועים בחוק. זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שבה ממשלה מצהירה מראש שלא תכיר בתוצאות פסיקה של בית המשפט העליון.

ההחלטה באה בתגובה ישירה לפסיקת בית המשפט העליון מ-17 ביוני 2026, שאפשרה למועצת הרשות השנייה היוצאת להמשיך לפעול, למרות שמספר חבריה ירד מתחת לשני שלישים, הרף המינימלי הקבוע בסעיף 21 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הממשלה קובעת שבית המשפט פשוט אינו מוסמך להחיות גוף שהחוק פוסל.

שר התקשורת שלמה קרעי לא חסך מילים: "שופטי בג"ץ אינם הכנסת, ושכרון כוח לא נותן סמכות למחוק מהחוק תנאי סף מפורש, גם אם אינו נוח להם. שלטון החוק אינו שלטון השופטים. היום הממשלה קבעה באופן ברור: כשבג"ץ רומס את החוק, המדינה לא תיתן לכך יד". קרעי הוסיף כי "שני שלישים הם דרישה חוקית ולא המלצה, ומועצה שאינה עומדת בתנאי הסף שקבע המחוקק לא מתקיימת, והחלטותיה שוות כקליפת השום".

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין ניסח את הדברים בצורה עקרונית יותר: "שלטון החוק פירושו שהחוק מחייב את כולם, גם את בית המשפט. במדינה דמוקרטית הכנסת מחוקקת את החוק, ובית המשפט מחויב ליישם אותו. כאשר פסיקה עומדת בניגוד חזיתי ללשון החוק, אין זו ביקורת שיפוטית אלא פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות". לוין הבטיח: "נמשיך לפעול בכל הכלים החוקיים כדי להשיב את שלטון החוק על כנו".

צילום: AI

בנוסח ההחלטה שאושרה בממשלה נקבע במפורש כי "לא הממשלה עומדת מעל החוק, לא הכנסת עומדת מעל החוק, ולא בית המשפט העליון עומד מעל החוק". ההצהרה קובעת שפסיקה הסותרת "בניגוד חזיתי" לשון חוק מפורשת אינה ביטוי לשלטון החוק אלא הפרתו, ולכן אינה מקנה סמכות מינהלית.

הרקע המיידי הוא מאבק על שליטה במועצת הרשות השנייה. בית המשפט העליון הקפיא בחודש מרס את החלטות הממשלה למנות מועצה חדשה, ובהן את מינוי יפעת בן חי שגב לראשות המועצה. מאז ממשיכה המועצה היוצאת לפעול בהרכבה החסר, וזה בדיוק מה שהממשלה מסרבת לקבל.

ההשלכות המעשיות הן מיידיות ומכוונות לכיסו של שוק התקשורת. הממשלה הכריזה שלא תקבל בעתיד שום טענת הסתמכות, טענת "מעשה עשוי", טענת תקינות מינהלית, ולא שום טענה אחרת שתנסה לתת תוקף לפעולות מועצה שאינה עומדת בתנאי הסף. בין הנושאים הרגישים שמועצה כזו עלולה לדון בהם: עסקת רשת 13 ועניינו של ערוץ 14. החלטת בית המשפט אפשרה למועצה היוצאת לשוב ולדון בנושאים אלה עוד לפני הכרעה סופית בעתירות.

מדובר במהלך שמשנה את כללי המשחק. עד היום, ממשלות שנחלו תבוסה בבית המשפט העליון יכלו לבקר את הפסיקה, להכריז שיפעלו לביטולה, ולהגיש עתירה חדשה. אבל לא להכריז מראש שלא יכירו בתוצאותיה. העימות עבר מהשאלה מי ימנה את מועצת הרשות השנייה, לשאלה הרחבה בהרבה: האם ממשלה יכולה להחליט שפסיקה מסוימת של בג"ץ לא תקנה שום סמכות, ולפעול בהתאם.

אם ההצהרה תיושם בפועל, ואם המועצה היוצאת תקבל החלטות שהממשלה תסרב להכיר בהן, הסיפור יחזור לבית המשפט העליון תוך ימים. הפעם לא על מינויים ברשות השנייה, אלא על שאלה חוקתית יסודית: האם ממשלה רשאית להכריז על אי-ציות לפסיקה שיפוטית. זהו העימות שלוין וקרעי מחפשים, ולפי כל הסימנים, הם מוכנים לו.