האוצר מזהיר: חוק לימוד תורה יעלה מיליארדים ויכביד על המילואים

גורמי המקצוע במשרד האוצר יוצאים בהתנגדות חריפה לחוק יסוד: לימוד תורה, שאושר בקריאה ראשונה ברוב של 63 תומכים מול 53 מתנגדים. היועץ המשפטי של המשרד, עו"ד דודי קופל, העביר לוועדת הכנסת חוות דעת של 16 עמודים שממנה עולה תמונה מדאיגה: אם החוק יפורש כך שהזכות ללימוד תורה גוברת על עקרון השוויון, הוא עלול להפוך את כל מערכת הקצאת התקציבים בישראל על פיה.

האזהרה החריפה ביותר עוסקת בנטל המילואים. לפי חוות הדעת, לצה"ל יש מחסור מיידי של כ-12 אלף חיילי חובה, וכל הפער הזה ממולא כיום על ידי אנשי המילואים. העלות הכלכלית המצטברת של שירות המילואים בשנים 2023 עד 2026 צפויה להגיע לכ-170 מיליארד שקל למשק, ולכ-115 מיליארד שקל לקופת המדינה ישירות. העלות של חודש מילואים אחד למשרת בודד עומדת בממוצע על כ-50 אלף שקל. "ככל שמשרתי מילואים רבים ימשיכו לשרת כמה חודשים בשנה", נכתב במסמך, "העלות המשקית השנתית צפויה לעמוד על עשרות מיליארדי שקלים".

באוצר מזהירים כי החוק עלול לאפשר ביטול שלילת ההטבות מחרדים החייבים בגיוס ואף מתן פטור מלא מגיוס. מדובר בדיוק בסנקציות שכבר הוכחו כיעילות: לפי הנתונים המובאים בחוות הדעת, קצב הגיוס השנתי של חרדים בשנת 2025 הוערך בכ-3,500 מתגייסים, עלייה של כ-50% לעומת 2024 ויותר מפי שניים לעומת התקופה שלפני המלחמה. "ביטול התמריצים הללו", מזהירים באוצר, "עלול לבלום את המגמה".

הבעיה המרכזית שמצביע עליה קופל היא שהחוק מנוסח בצורה כללית ועמומה, ולכן לא ניתן בשלב זה להעריך מה יהיה מחירו התקציבי המדויק. עם זאת, הוא מבהיר כי "פרשנות מסוימת של הצעת החוק עשויה לשנות באופן יסודי את המסגרת הנורמטיבית שעל בסיסה ייבחנו סוגיות מדיניות שונות, לרבות הקצאת משאבים תקציביים בהיקפים נרחבים". בפועל, המשמעות עלולה להיות שדירות במסגרת תוכניות מחיר למשתכן יועדפו ללומדי תורה על פני משרתי מילואים, שיוקצו קרקעות ציבוריות לכוללים ולגני ילדים חרדים, ושסל ההטבות לחיילים ישווה לזה של לומדי הישיבות.

האוצר מפרט עוד סדרה של הרחבות תקציביות שהחוק עלול לאפשר: סבסוד מעונות יום, הטבות דיור, הגדלת תקצוב ישיבות ותלמודי תורה ללא תוכנית לימודי ליבה, והשוואת תקציבי הישיבות והכוללים לתקציבי מוסדות ההשכלה הגבוהה. "מדובר בסכנות כלכליות ומשפטיות כבדות למשק", נכתב במסמך.

השפעה ארוכת הטווח עלולה להיות חמורה אף יותר. שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד כיום על כ-50% עד 53%, ללא שיפור של ממש בעשור האחרון, כשכרם הממוצע נמוך מ-50% מזה של גברים יהודים לא חרדים. לפי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2065 הציבור החרדי יהווה כשליש מאוכלוסיית ישראל. "בהיעדר הגדלת שיעור התעסוקה של גברים חרדים", כותב קופל, "בשנת 2065 יהיה צורך בהעלאת המסים הישירים על אזרחי המדינה ב-16%, על מנת לשמור על אותה רמת שירותים שהמדינה מספקת כיום".

במקביל לפרסום חוות הדעת, התנהל היום בכנסת דיון סוער על הצעת החוק. איציק סעידיאן, הלום קרב ויו"ר עמותת "בגובה העיניים", שבשנת 2021 הצית עצמו מול אגף משרד השיקום, זעק בדיון נגד החוק: "עם כל הכבוד לערך התורה והשירות הצבאי, התיקון הכי חשוב כאן הוא לתת ערך עליון למי שיצא לקרב והיה מוכן למות. יש אנשים שהם אולי 10% מהאוכלוסייה שיוצאים לקרב. הם איבדו חברים מול העיניים, אספו גופות. הקריבו הכול, לא בתיאוריה, בקו האש". סעידיאן הוסיף כי אותם לוחמים, שחלקם נפצעו בגוף ובנפש, "הולכים ברחוב ומרגישים שהמדינה שכחה אותם".

גם הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, קרא בעקבות אישור החוק בקריאה ראשונה להציב את המשרתים בצה"ל בראש סדר העדיפויות. "החיילים והמפקדים בסדיר, בקבע ובמילואים הם המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל", אמר. יו"ר "ישר!", גדי איזנקוט, תקף אף הוא: "הניסיון להפוך את ההשתמטות לחוק יסוד הוא פגיעה ישירה בעמוד השדרה הלאומי שלנו". ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הצהיר כי "מיד עם הקמת הממשלה החדשה נבטל את חוק יסוד ביזוי התורה".

מנגד, יו"ר ש"ס אריה דרעי בירך על המהלך: "הרמנו את קרן התורה! אישור החוק הוא תחילתו של תיקון היסטורי". ח"כ משה גפני מדגל התורה, יוזם החוק, אמר כי "את החוק הזה היה צריך לחוקק כבר עם קום המדינה". ועדת הכנסת צפויה להתחיל השבוע בהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, על רקע לחץ הקואליציה לסיים את החקיקה לפני פיזור הכנסת הצפוי בעוד שבועיים.