היועמ"שית תקפה: "הממשלה מנסה לסכל פסיקות של בג"ץ"

לראשונה בתולדות המדינה, הממשלה הצהירה במפורש שאינה מכירה בתוקפה של פסיקת בית המשפט העליון. ביום ראשון אישרה הממשלה פה אחד הצהרה שלפיה לא תכיר בפעולות מועצת הרשות השנייה, שבג"ץ הורה להחזיר לפעולה. בתגובה, הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודעת עדכון דחופה לבית המשפט העליון וכתבה כי ההחלטה היא "ניסיון נוסף וחמור לסיכול החלטות בית המשפט ולהלך אימים על מי שיבקש לקיים החלטות אלו או להסתמך עליהן".

הצעת ההחלטה הוגשה על ידי שר התקשורת שלמה קרעי ושר המשפטים יריב לוין, ואושרה בתמיכת כל חברי הממשלה. בהחלטה נקבע כי כל עוד המועצה אינה עומדת בתנאי הסף הקבועים בחוק, כל פעולותיה ייחשבו לבטלות מעיקרא. עוד נקבע כי לא תישמע בעתיד כל טענת הסתמכות על החלטות שתקבל המועצה בהרכבה הנוכחי. ההצעה הוכנסה לסדר היום ביום הדיון עצמו, ללא הודעה מראש.

צילום: צילום: Hagar Cohen (הגר כהן) / CC BY-SA 4.0 / ויקימדיה קומונס

הרקע לעימות מגיע מפסיקת בג"ץ מה-17 ביוני 2026, שהחזירה לפעולה את מועצת הרשות השנייה שמונתה בתקופת הממשלה הקודמת. זאת לאחר שמספר חברי המועצה ירד מתחת לרף של שני שלישים הקבוע בחוק. בית המשפט קבע עוד כי ההתפטרויות הרצופות של חברי המועצה, שדלדלו את מניינה, נעשו בחשד כבד שנועדו לסכל את החלטות השיפוט, ולכן לא ייספרו לצורך חישוב המניין הנדרש. בית המשפט הצביע על שר התקשורת קרעי כמי שמאחורי הפעלת הלחץ להתפטרות.

היועמשית גלי בהרב-מיארה יצאה במתקפה חריפה על הצהרת הממשלה נגד פסק הדין של בית המשפט העליון, וטענה כי מדובר בניסיון חמור לסכל החלטות שיפוטיות. לדבריה, ההצהרה מהווה גם ניסיון להלך אימים על כל מי שביקש לקיים את החלטות השופטים.

מדובר בהסלמה משמעותית במאבק בין הרשות המבצעת לרשות השופטת. בהרב-מיארה, המייצגת את עמדת המשפט של המדינה, בחרה להשתמש בניסוח תקיף ביותר, כשהיא מדברת על "ניסיון חמור" ולא רק על חוסר הסכמה פוליטית.

בהודעתה לבג"ץ כתבה בהרב-מיארה כי ההחלטה מהווה "המשך ישיר" של מהלכי קרעי שנועדו לרוקן את פסיקות בית המשפט מתוכן. לדבריה, ההחלטה "חותרת תחת עקרונות היסוד של שלטון החוק במדינה דמוקרטית", ובסיום הוסיפה כי "חומרת הדברים מובנת מאליה ואין צורך להוסיף עוד". המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, הוסיף כי מדובר בניסיון "לנרמל הפרה שיטתית של החוק".

ההצהרה הממשלתית שאליה התייחסה היועמשית פורסמה בתגובה לפסיקת בית המשפט העליון, והציתה מחדש את הדיון הציבורי סביב יחסי הרשויות במדינה. בהרב-מיארה רואה בהצהרה כזו סכנה ממשית לא רק למעמד השפיטה, אלא גם לפקידים ולגורמים שמנסים לציית לחוק ומוצאים את עצמם נתונים ללחץ מהמעלה.

ההתבטאות של בהרב-מיארה חריגה גם בעוצמתה. במקום ניסוחים מדודים, בחרה היועמשית לתקוף ישירות את כוונת הממשלה ולייחס לה תכלית פסולה של סיכול מערכת המשפט. מדובר בהאשמה כבדה שמעמידה את הממשלה כמי שפועלת במכוון כנגד הסדר החוקתי.

הממשלה עצמה מציגה פרשנות שונה לחלוטין. לוין אמר כי "לא ביקשנו להעביר החלטה שמשמעותה לא לקיים את פסיקת בג"ץ, העברנו החלטה הצהרתית בממשלה". לדבריו, "בית המשפט איננו מעל החוק, ופה אין אנרכיה - אנרכיה היא מצב שבו בית המשפט לוקח את החוק, מתעלם ממנו ועושה הפוך". קרעי הוסיף מנגד את הניסוח החד ביותר: "שלטון החוק אינו שלטון השופטים".

מזכיר הממשלה יוסי פוקס ניסה להרגיע ואמר כי בהצהרה הייתה "רק ביקורת חריפה על פסיקה שנוגדת את לשון החוק המפורשת", וכי הממשלה תפעל בכל הכלים החוקיים לבטל את ההחלטה בעתיד - לא לחמוק ממנה כעת. אלא שניסוח זה מתנגש ישירות עם לשון ההחלטה עצמה, שמצהירה שלא תכיר בפעולות המועצה ומונעת מראש כל הסתמכות עליהן.

המתח בין הממשלה לבין בית המשפט העליון נמשך כבר תקופה ארוכה, ומגיע לשיאים חדשים בכל גל. הצהרות שמטילות ספק בלגיטימיות של פסיקות שיפוטיות, ובמיוחד כאלה שמגיעות ממנהיגים בכירים, נתפסות בעיני גורמי המשפט כחציית קו אדום.

לוויכוח המשפטי מצטרפים קולות מהשדה הציבורי. הנשיא יצחק הרצוג מסר כי "אי-ציות לפסק דין של בית המשפט העליון הוא קו אדום שאסור לחצות בשום אופן", והדגיש כי "הצהרות על אי ציות לפסקי דין פוגעות בליבת האחדות בעם". ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר טען כי מדובר ב"ריסוק מוחלט של שלטון החוק והדמוקרטיה בישראל" וקרא להתנגד להחלטה "בכל דרך חוקית".

בעולם המשפטי ובקרב ארגוני שלטון החוק צפויה ההתבטאות של בהרב-מיארה לעורר תמיכה רחבה. גורמים משפטיים העריכו בעבר שהסכנה האמיתית אינה רק בפסיקה שלא מיושמת, אלא בשלב שבו עובדי ציבור מפסיקים לציית להוראות השופטים מחשש לתגובה פוליטית.

מנגד, לא מדובר בעמדה שחסרה הגיון פנימי. המחלוקת האמיתית היא מהותית: האם בג"ץ רשאי להורות על פעילות גוף ציבורי שחוק מפורש קובע בו תנאי סף שאינם מתקיימים, ומי מוסמך להכריע מה "החוק אומר" כשישנן פרשנויות סותרות. השאלה הזאת, שנידונת בחדרי בתי המשפט מזה שנים, יוצאת היום לרחוב.

השאלה מה עומד מאחורי המחלוקת הספציפית על מועצת הרשות השנייה אינה פשוטה. לפי הדיווחים, ענין הכל בצעד שהמועצה אמורה לאשר: רכישת ערוץ 13 על ידי קבוצת יזמי היי-טק שבראשה עומד מבקר בולט של הממשלה. ארגוני עיתונאים ותנועות שמירת איכות השלטון טוענים כי קרעי פועל לאורך כל הדרך כדי לסכל את העסקה הזאת בדיוק.

כרגע טרם הגיעה תגובה רשמית מהממשלה להתבטאויות היועמשית. צפוי שהמשבר בין שתי הרשויות ימשיך להתפתח בימים הקרובים, כשכל צד נצמד לעמדתו בנחרצות.

הכדור נמצא כעת בבית המשפט העליון, שיצטרך להכריע כיצד להגיב להצהרה חסרת התקדים של הממשלה, ובינתיים המועצה ממשיכה לפעול בצל השאלה אם מישהו בכלל יכיר בהחלטותיה.