צה"ל נערך לשחרר כ-10,000 אנשי מילואים עד סוף החודש, בשל היעדר מקורות תקציביים. היקף המשרתים במילואים יופחת מכ-60 אלף כיום לכ-50 אלף. ההחלטה הסופית צפויה להתקבל בימים הקרובים, וההערכה היא כי הצמצום יחסוך לצה"ל כ-2.5 מיליארד שקלים עד סוף השנה. עם זאת, בצה"ל מדגישים כי אפילו חיסכון זה לא יפתור את הפער התקציבי הכולל, שעומד על כ-40 מיליארד שקלים.
זאת בו בזמן שמשרד הביטחון וצה"ל מקדמים תוכנית התעצמות שאישר ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעלות של כ-130 מיליארד שקלים. התוכנית כוללת רכישת מטוסי קרב נוספים, מטוסי תדלוק, מסוקי קרב, כלי שיט, רכבים ממוגנים, ייצור תחמושת מתקדמת והקמת מפעלים ביטחוניים. שר הביטחון ישראל כץ אישר את המתווה, ומנכ"ל משרד הביטחון האלוף במיל' אמיר ברעם מקדם אותו. הצגה לממשלה צפויה בשבוע הקרוב, ולאחר מכן אישור בוועדת השרים.
הפער התקציבי של 40 מיליארד שקלים נוצר לאחר שמשימות צה"ל התרחבו ברצועת עזה, בסוריה ובלבנון, ואילצו את הצבא לגייס עשרות אלפי חיילי מילואים שבשיאם חצו את רף 100 אלף המשרתים. בהחלטה שהתקבלה לאחרונה, ובה שוכנע נתניהו מעמדת צה"ל, הוכר הפער, ו-15 מיליארד שקלים יועברו למשרד הביטחון באופן מיידי. באשר ל-25 מיליארד השקלים הנותרים, סיכם ראש הממשלה כי יועברו "בכפוף לביצועים", כלומר בכפוף לרמת ההוצאות בפועל, ובדיקה משותפת של האוצר והביטחון בחודשים אוקטובר-נובמבר.
אלא שבמערכת הביטחון אינם בטוחים שהכסף אכן יועבר. גורמים בכירים מציינים כי ה-25 מיליארד שקלים אמורים להיות מועברים במהלך מערכת הבחירות הקרובה או לאחריה, וכי לא ברור אם תהיה ממשלה שתאשר את ההעברה. "הכסף חסר כבר כעת, ללא קשר למה שיקרה עד סוף השנה", אמרו גורמים בכירים. לולא 15 המיליארד שקלים שאמורים לעבור באופן מיידי, צה"ל היה נאלץ לשחרר את רובם המוחלט של אנשי המילואים ולהותיר את הגזרות השונות ללא כוחות.
משרד האוצר מתנגד בעוצמה להעברת התקציב הנוסף. "הם לא יקבלו שקל מעבר ל-15 מיליארד שקל", נמסר מגורמים במשרד האוצר לאחר פרסום הסיכום. באוצר סבורים כי אם יציגו עמדה קשוחה, משרד הביטחון ייאלץ להתארגן לתרחיש שבו הוא מסתפק ב-25 מיליארד פחות. מנכ"ל משרד הביטחון ברעם יצא ביום חמישי האחרון במתקפה חריגה על אגף התקציבים: "בניין הכוח ארוך-הטווח של מדינת ישראל נמצא בפיגור מסוכן. אגף התקציבים באוצר, שרואה במשמעויות של המציאות המלחמתית אירוע חשבונאי חולף, ממסמס את יכולת הממשלה לממש החלטות שכבר התקבלו".
הפנים שמאחורי המאבק ידועות היטב. בצד האוצר עומד הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, יוצא מערכת הביטחון, הנהנה ממוניטין של מי שמתמצא בתקציב הביטחון ונחשב למו"מן ערמומי. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בחר בו בין היתר בשל כך, ופרוזנפר מקדיש חלק ניכר מזמנו לתיק זה. מנגד, ברעם, לשעבר סגן הרמטכ"ל, מכיר את התקציב לעומקו. המתח בין השניים הגיע לנקודה שבה הדיונים עברו לניהול המועצה לביטחון לאומי, בראשות שמואל בן עזרא.
סוגיה נוספת שמטרידה את צמרת צה"ל היא קיצור שירות החובה. קיצור השירות מ-32 ל-30 חודשים בינואר הקרוב צפוי לגרוע מהצבא כ-8,000 חיילים נוספים, שאת רובם יידרש הצבא להשאיר בשירות באמצעות צווי 8 או לגייס אנשי מילואים נוספים. בצה"ל מתריעים כבר חודשים ארוכים כי קיצור זה, שבפועל משמעותו 28 חודשים בלבד בשל מחזורי גיוס של ארבעה חודשים, עלול לפגוע קשות בכשירות הצבא. עד תום מושב הכנסת לפני הבחירות נותרו פחות משבועיים, ובצה"ל סבורים כי הקואליציה עסוקה בנושאים אחרים ואינה מקדמת את החקיקה הנדרשת.
לסוגיית השיקום נוספת זווית כאובה. מאז פרוץ המלחמה נוספו לאגף השיקום של משרד הביטחון יותר מ-26 אלף פצועים, שהם 40% מעל מספרם של נכי צה"ל ערב 7 באוקטובר. ועדה מקצועית בראשות פרופ' שלמה מור יוסף פרסמה לאחרונה המלצות להפוך את אגף השיקום לרשות לאומית עצמאית, בעלות של כ-2.5 מיליארד שקלים בשנה הראשונה. אולם הסיכום התקציבי לא כלל את הרפורמה הזו, צעד שגורמים בכירים מתארים כפגיעה חמורה ברבבות הפצועים.
תקציב הביטחון לשנת 2026 צפוי לעמוד על כ-159 מיליארד שקלים, פי שלושה מהתקציב שעמד ערב 7 באוקטובר. השאלה הגדולה שתישאר פתוחה עד הסתיו היא האם ה-25 מיליארד השקלים הנותרים יועברו בפועל, או שהמאבק בין האוצר לביטחון ימשיך ויגיע לממשלה הבאה.
המאבק בין האוצר למשרד הביטחון על 25 מיליארד השקלים הנותרים צפוי להגיע להכרעה באוקטובר-נובמבר, ככל הנראה בתוך מערכת הבחירות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה