חיזבאללה תוקף את הסכם המסגרת עם ישראל: "כתב כניעה וחרפה"

חיזבאללה יצא השבוע בתקיפה חריפה על הסכם המסגרת שחתמה ממשלת לבנון עם ישראל, וכינה אותו "הסכם השפלה והחרפה". חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם הארגון, חסין אלחאג' חסן, כינה את ההסכם "כתב כניעה וכתם של חרפה על מצחו של כל מי שחתם עליו או קידם אותו", ותקף במיוחד את סעיף 13 להסכם, הקובע הפסקת כל הפעולות העוינות או השליליות בזירות המדיניות והמשפטיות הבינלאומיות.

אלחאג' חסן הוסיף בדבריו כי "בזמן שהשר הציוני הפושע בן גביר נאלץ לבטל ביקור בניו יורק מחשש להעמדה לדין, השלטון הלבנוני נותן לאויב הישראלי ולמנהיגיו חסינות מפני כל הליך משפטי בגין פשעיהם נגד הלבנונים". הביקורת חושפת את הנקודה הרגישה ביותר בהסכם מנקודת מבטו של חיזבאללה: ויתור לבנון על כלי המאבק הדיפלומטי והמשפטי נגד ישראל בזירה הבינלאומית.

ברקע הביקורת הזו, ישראל מתקדמת בשקט ליישום ההסכם. ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס ישיבת קבינט מצומצם לדיון ביטחוני בנושא לבנון, ובמסגרתה אמור להינתן אישור לנסיגה מהאזורים הראשונים. צה"ל נערך למסור שני אזורי פיילוט בדרום לבנון לידי הצבא הלבנוני, כחלק מהשלב הראשון של יישום ההסכם שנחתם לפני כשבוע.

לפי הפרטים שנחשפו, ישראל ממתינה בשלב זה להודעה רשמית מצבא לבנון על מוכנותו להיכנס לאותם אזורים, וכן לאישור של פיקוד המרכז האמריקני להתקדם בפיילוט. האמריקנים מלווים את התהליך באופן הדוק ומשמשים כמתאמים ושופטים. נתניהו ציין בשבוע שעבר כי שני אזורי הפיילוט הוגדרו על ידי צה"ל כלא נחוצים מבחינה ביטחונית, ושרובם הגדול נמצא מחוץ לקו הצהוב שצה"ל שולט בו.

ההסכם עצמו מורכב מסעיפים שמשרטטים תהליך מדורג ומותנה. לפי סעיף 2, הנסיגה הישראלית מותנית בכך שצבא לבנון יחזיר לעצמו סמכות ריבונית אפקטיבית על כלל שטח לבנון, ובפירוק קבוצות חמושות שאינן מדינתיות, כולל חיזבאללה. ההסכם כולל גם נספח צבאי סודי שלא פורסם, ובו התחייבות לבנוניות לנסות לאתר שרידים של נעדרים ישראלים, נושא שנוגע ישירות לגורלו של רון ארד, ועליו עמדה ישראל במהלך המשא ומתן.

נתניהו הגדיר בשבוע שעבר את ההסכם כ"מכה קשה לאיראן ולחיזבאללה", ולא נמנע מלהתעמת עם ביקורת פנימית. בישיבת הממשלה ביום ראשון הוא תקף את בני גנץ ואת גדי איזנקוט על עמדותיהם בזמן המלחמה, ובהזדמנות זו גם ביקר את ההסכם הימי עם לבנון שנחתם תחת ממשלת בנט-לפיד. "חיזבאללה ברך על ההסכם שלהם וקולל את ההסכם שלנו", אמר. "זה ההבדל".

מנגד, קיימת ביקורת אקדמית מהמין הזהיר יותר. מומחים מציינים שלושה אתגרים מרכזיים ביישום: ראשית, חיזבאללה דחה את ההסכם מכל וכל ויפעל לערערו בגיבוי איראן. שנית, קיים מעגל קסמים: ישראל לא תיסוג עד שחיזבאללה יפרק נשקו, אבל כל עוד ישראל בדרום לבנון, חיזבאללה יגדיר את מאבקו כמלחמת שחרור. שלישית, מנגנון האכיפה של ההסכם לא ברור, ואין קריטריונים שיקבעו אם לבנון עמדה בהתחייבויותיה.

בלבנון עצמה גוברים הקולות הקוראים לפירוק חיזבאללה כתנאי לשיקום המדינה. סרז' דאגר, מבכירי המפלגה הנוצרית "הכתאיב", אמר בפאנל טלוויזיוני: "לא יהיה שיקום, לא תהיה חזרת פליטים ולא יהיה שינוי במצב כל עוד חיזבאללה לא ימסור את נשקו". דאגר הבהיר כי הדרישה אינה רק ישראלית או אמריקנית, אלא "דרישה של נוצרים, סונים, דרוזים ואפילו של חלק מהשיעים". על פי דיווחים, ישראל מחזיקה כיום בכ-450 קמ"ר בדרום לבנון, עם נוכחות ביותר מ-55 כפרים.

בשבועות הקרובים יתברר אם המהלך יניב תוצאות בשטח: כל עוד צבא לבנון לא מסמן מוכנות, וסנטקום לא נותן אור ירוק, הנסיגה הישראלית הראשונה לא תתרחש. ולצד הפיילוט הצבאי, יוקמו קבוצות עבודה שימשיכו במגעים לקראת הסכם שלום וביטחון מקיף בין שתי המדינות.