יובל רפאל (42), מייסד אימפריית ה-Airbnb של משפחת רפאל שבשיאה ניהלה כ-200 דירות להשכרה קצרת טווח, הגיש באופן אישי בקשה לעיכוב הליכים לבית משפט השלום בראשון לציון. המהלך נועד לאפשר לו לגבש הסדר חוב לאחר קריסתו הכלכלית. היקף חובותיו האישיים, הנובעים מערבויות שנתן לחברות הקבוצה, עומד על כ-49 מיליון שקל.
החובות מורכבים משלוש שכבות עיקריות: חובות שנצברו מפעילות עסקית שוטפת, הלוואות שנלקחו לרכישת נכסים ומימון הפעילות, וערבויות אישיות שנתן רפאל להבטחת פעילות החברות בקבוצה. הבקשה הוגשה באמצעות עורכי הדין שלי נחום ואיתמר כהן.
הפנייה לבית משפט השלום מגיעה בעקבות שורת החלטות משפטיות שהתרחשו בשבועות האחרונים. בית המשפט המחוזי בבאר שבע הורה על פירוק שתי חברות מרכזיות בקבוצה: חברת יובל רפאל החזקות וחברת רפאל נדל"ן ייעוץ והשקעות, ומינה לשתיהן נאמן. בנוסף, לבקשת בנק מזרחי טפחות מונה כונס נכסים בשל חוב נטען בסך 5 מיליון שקל.
רפאל ניהל את הפעילות באמצעות מבנה של חברת החזקות, שהחזיקה בחברת רומי רפאל נדל"ן ובחברת רפאל נדל"ן ייעוץ והשקעות. לפי הבקשה, שבעה נכסי מקרקעין רשומים על שם חברת רומי ונכס אחד נוסף בבעלות חברת רפאל נדל"ן. נכסים אלה צפויים להימכר במסגרת הליך הפירוק, והתמורה תשמש לפירעון חובות לנושים המובטחים.
בתצהיר שצירף לבקשה כותב רפאל כי הוא נשוי ואב לשלושה ילדים, ומסביר את הרקע לקריסה: "הקריסה שלי נגרמה בעיקר בשל נסיבות חיצוניות אליהן נקלע המשק הישראלי, נסיבות בגינן אני לא יכול לשלם כיום את חובותיי במועדם ועסקיי קרסו. שירתי כלוחם ביחידה מובחרת, פטריוט ישראלי, אשר חונכתי על ערכי הנתינה וההקרבה למען מדינת ישראל."
המשבר החמור ביותר שמציג רפאל בתצהיר קשור ישירות לאירועי ה-7 באוקטובר 2023. לדבריו, ב-15 הימים הראשונים למלחמה, עוד בטרם גובש כל מתווה ממשלתי, הוא העמיד את כלל נכסי הקבוצה, כ-200 יחידות דיור, לאירוח חינם של כ-1,000 ישראלים שפונו מבתיהם. "נשאתי בעלויות תפעול ושכירות עצומות ללא כל תמורה ו/או מתווה לפיצוי באופן. לחברה היה אז גב כלכלי מוצק אשר נשחק ככל והתרחק סוף המלחמה עד שעסקיה קרסו לחלוטין", כתב.
לבנת חדד אוחיון, שפונתה עם משפחתה מהעוטף ב-7 באוקטובר, מעידה על כך באופן אישי: "הוא אירח אותנו באחת הווילות באילת שבוע שלם. אותי, משפחתי והמשפחה המורחבת. לא הכרנו אותו. הוא אמר לי, הכל בסדר, את לא צריכה לשלם כלום. כשהתחננתי שייתן לי את הכתובת שלו כדי להודות לו, הוא לא היה מוכן בשום פנים ואופן. מלאך. מגיע לו שיהיה לו טוב."
לכישלון העסקי תרמו גורמים נוספים מעבר לאירוח המפונים. לפי הבקשה, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל חווה ענף התיירות את המשבר החמור ביותר מאז קום המדינה. מדינות רבות הוציאו אזהרות מסע חמורות לישראל, וחברות התעופה הבינלאומיות ביטלו טיסות, מה שמחק את קהל התיירים הזרים שהיה קהל היעד המרכזי של הקבוצה. גם תיירות הפנים נפגעה. נוסף על כך, מחלוקת עם משרד התיירות בנוגע לסיווג הדירות ששימשו לאירוח מפונים הובילה לכך שהתשלומים שקיבלה החברה היו נמוכים משמעותית מהתחזיות.
עורך דינו של רפאל, עו"ד שלי נחום, מתאר את המצב כך: "יובל רפאל הפעיל עסק מצליח במשך שנים. עם פרוץ המלחמה, העמיד את כל הנכסים, ללא כל תמורה, לאירוח של כ-1,000 מפונים מיישובי העוטף והצפון. שווי התרומה, מיליוני שקלים שמומנו על ידו. למרבה הצער, המלחמה הארוכה גרמה לביטולי טיסות בינלאומיות ועצירה מוחלטת של ביקוש לדירות נופש לתקופה שאיש לא צפה, והובילה לקריסת העסקים. מדובר בסיפור עצוב, סיפור הצלחה שנגדע וגרר את יובל וכל בני משפחתו למצולות."
יצוין כי אין כל קשר בין חברות הקבוצה של יובל רפאל לבין חברת הנדל"ן "קבוצת רפאל נדל"ן" מרמת גן, שבבעלות דוד רפאל. כעת עיניים נשואות לבית משפט השלום בראשון לציון, שיצטרך להכריע אם לאשר את עיכוב ההליכים ולפתוח פתח לגיבוש הסדר חוב, או לאפשר לנושים להמשיך בהליכי הגבייה מול רפאל באופן אישי.
מקרהו של יובל רפאל משקף תמונה רחבה יותר של עסקים בענף האירוח והתיירות שקרסו בשל משבר המלחמה, ומעלה שאלות על מנגנוני הפיצוי שסיפקה המדינה לעסקים שהתנדבו לסייע בשעת חירום.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה