סמוטריץ' תוקף את בנק ישראל: "הורדת הריבית לא מחוברת למשק"

בנק ישראל הודיע היום (שני) על הפחתת הריבית במשק בשיעור של רבע אחוז, מ-3.75% ל-3.5%. זו הפעם השלישית מתחילת 2026 שהריבית יורדת, והשנייה ברציפות - סימן לכך שהוועדה המוניטרית בוחרת לדחוף בעקביות לכיוון הרחבה כלכלית.

ריבית הפריים, שממנה נגזרות מרבית ההלוואות והמשכנתאות במשק, עומדת מעתה על 5%. חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה כי הריבית תמשיך לרדת בהדרגה ותתייצב סביב 3% בממוצע ברבעון השני של 2027 - מה שמרמז כי מחזור ההפחתות עוד רחוק מסיומו.

ההחלטה התקבלה על ידי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, הגוף שאחראי על קביעת הריבית במשק. שלוש הפחתות ריבית במהלך שנה אחת מייצגות מגמה ברורה: הבנק המרכזי שולח אות לשוק שהוא מעדיף צמיחה וזרימת אשראי על פני ריסון אינפלציוני אגרסיבי.

מה זה אומר בפועל? ריבית נמוכה יותר מוזילה את עלות הכסף. בנקים לווים בזול יותר מבנק ישראל, מה שאמור להוביל לתנאי אשראי נוחים יותר לעסקים ולמשקי בית. בעלי משכנתאות בריבית משתנה צפויים לראות ירידה קטנה בהחזרים החודשיים, ועסקים שמחפשים מימון ייהנו מעלויות מימון נמוכות יותר.

לפי חישובי התאחדות יועצי המשכנתאות, ההפחתה הנוכחית מפחיתה את ההחזר החודשי בכ-15 שקלים לכל 100 אלף שקלים שנלקחו במסלול פריים לטווח של 20 עד 30 שנה. בעל משכנתא של 500 אלף שקל יחסוך 75 שקלים בחודש, ובעל משכנתא של מיליון שקל יחסוך 150 שקלים.

ההקשר הרחב חשוב להבנת ההחלטה. כלכלת ישראל מתמודדת עם לחצים משמעותיים: המלחמה הכבידה על פעילות עסקית, ענפים שלמים כמו בנייה ותיירות ספגו מכות קשות, והתחזיות הכלכליות שמורות. בנק ישראל, שנדרש לאזן בין בלימת אינפלציה לבין תמיכה בצמיחה, מכריע כרגע לטובת הצמיחה.

אך לא כולם מרוצים מהקצב. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצא היום בביקורת חריפה נגד ההחלטה, וטען כי ההפחתה המינורית אינה תואמת את האתגרים הכלכליים העומדים בפני משקי הבית, העסקים ומגזר הייצוא. "אנחנו במשרד האוצר רואים את התנועות במשק ואת מצבנו ביחס לכלכלה הגלובלית, ולכן הפצרתי בבנק ישראל להוריד את הריבית בחדות", מסר סמוטריץ'. "ההורדה המזערית של הריבית לא תואמת את האתגרים של משקי הבית והעסקים, לא מחוברת לצרכי המשק ומקשה על ענף ההייטק והייצוא". השר הוסיף כי הפחתה חדה של הריבית היא "הצעד הנכון שיקל על יוקר המחיה ויאזן את התחזקות השקל".

צילום: נוצר באמצעות AI

קול תומך בעמדת סמוטריץ' הגיע גם מהמגזר הפרטי. אלון בן צור, יושב ראש איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, אמר כי ההחלטה היא "צעד בכיוון הנכון, אך אינה מספקת לנוכח האתגרים העומדים בפני המשק ותעשיית ההייטק הישראלית". לדבריו, "גם לאחר ההפחתה, הריבית בישראל נותרת גבוהה יחסית ופוגעת בכושר התחרות של החברות הישראליות", ו"לצד יוקר המחיה, צניחת שער הדולר, אי-הוודאות הגיאופוליטית והתחרות הגוברת על השקעות, עלות הכסף ממשיכה להשפיע על גיוסי הון, השקעות והרחבת פעילות בישראל".

חטיבת המחקר פרסמה במקביל תחזית מאקרו-כלכלית מעודכנת: האינפלציה צפויה לעמוד על 1.8% הן ב-2026 והן ב-2027, התוצר צפוי לצמוח ב-4% ב-2026 וב-5.5% ב-2027, והגירעון בתקציב המדינה צפוי לעמוד על 4.9% תוצר ב-2026 ו-4.2% ב-2027, עם יחס חוב לתוצר של כ-69%. בנוסף, פרמיית הסיכון של ישראל חזרה לרמות קרובות לאלו שנרשמו לפני ה-7 באוקטובר 2023.

ראוי לשים את המספרים בפרספקטיבה. ריבית של 3.5% היא עדיין גבוהה משמעותית לעומת העשור שקדם לתקופת האינפלציה הגלובלית, שבו ריביות קרובות לאפס היו הנורמה. עם זאת, הכיוון ברור: הבנק מרחיק מאותה ריבית שיא שהגיעה ל-4.75% בשיא מחזור ההידוק המוניטרי.

השאלה שמעסיקה כלכלנים היא האם הוועדה המוניטרית תמשיך באותו קצב בישיבות הבאות. מצד אחד, האינפלציה בישראל עדיין לא נמצאת בנוחות מלאה בתוך יעד הבנק. מצד שני, הלחץ לתמוך בכלכלה שעדיין מתאוששת מהשפעות המלחמה הוא אמיתי ומוחשי.

שוקי ההון ומגזר הנדל"ן יהיו הראשונים להרגיש את ההשפעה. ירידת ריבית מורידה את האטרקטיביות של אגרות חוב ופיקדונות בנקאיים, ולעיתים מפנה כסף לשוקי המניות ולנכסים ריאליים. בשוק הדיור, שכבר סובל ממחסור בהיצע, ריבית נמוכה יותר עשויה לחמם עוד יותר את הביקושים - מה שלא בהכרח מבשר טובות למי שמנסה לרכוש דירה.

שלוש הפחתות ריבית בשנה אחת הן מסר. בנק ישראל קורא לכיוון שבו הכלכלה זקוקה לתמיכה, וכרגע הוא מוכן לספק אותה. האם הצעד הבא יגיע בישיבה הקרובה של הוועדה המוניטרית, או שהבנק יבחר לעצור ולהמתין לנתונים נוספים - זו תהיה המדד האמיתי לכיוון שאליו הוא פונה.