ישראל מסרבת לחדש את הסכם המים עם ירדן

ישראל מסרבת לחדש את הסכם תוספת המים לירדן. ההסכם, שעיקריו מעוגנים בהסכם השלום בין שתי המדינות ומאפשר לירדן לרכוש כמויות מים ממשמעותיות בהנחה, טרם חודש. נכון לעכשיו, אין שום צפי לחתימה. הדבר מעורר זעם של ממש בעמאן, ומקורות מסבירים כי ייתכן שהממלכה תגיב למהלך בצעדים קונקרטיים.

גורם ירדני המקורב לשלטון נמנע מהתייחסות ישירה למשבר, אבל הדברים שאמר היו ברורים מספיק: "נושא המים חשוב מאוד עבורנו והוא גם חלק מהסכם השלום." המסר טומן בחובו ביקורת חריפה. הירדנים אומרים בין השורות: הסכם השלום אינו מובן מאליו, והמים הם חלק ממנו, לא טובה שישראל מחלקת לפי שיקוליה.

ירדן היא אחת המדינות הסובלות ממחסור מים בין החמורים בעולם. אין זה נגזר ספרותי. המדינה מתמודדת מזה עשורים עם ביקוש שעולה על ההיצע, עם תשתיות מים ישנות ועם אחת מרמות המשקעים הנמוכות באזור. המים מישראל, שמגיעים מאז הסכם השלום מ-1994, הם חלק קריטי ממשוואת ההישרדות הלאומית. כשישראל הופכת אספקת מים לקלף מיקוח, היא מתגרה בממלכה על נקודת רגישות מהותית.

לא מדובר בנושא שצץ השבוע. במרץ האחרון כבר פרסמו גורמים בממלכה כי המלך עבדאללה השני הציב שורת תנאים לפגישה עם ראש הממשלה נתניהו. אחד מהם, בצד הדרישות הקשורות לסוגיה הפלסטינית, היה חידוש הסכם תוספת המים. הפגישה לא התקיימה. ועכשיו ברור מדוע: ישראל לא עמדה בתנאים שנדרשה לעמוד בהם.

מה שמטריד עוד יותר את הצד הירדני הוא לא רק עצם הסירוב, אלא מה שהוא מסמל. במשך רוב שנות השלום, נושא המים נחשב לנפרד מהפוליטיקה. הוא התנהל בשקט, כסדרו, כמחויבות הדדית שעומדת בפני עצמה. כעת, לתפיסת הירדנים, הפכה ישראל את הברז לאמצעי לחץ. זה שינוי כללי המשחק, והירדנים מבינים זאת היטב.

בירדן נמנעים בשלב זה מהתייחסות רשמית. אבל שתיקה דיפלומטית אינה בהכרח שקט אמיתי. מקורות מציינים כי הממלכה פועלת גם מאחורי הקלעים, ומגיבה בדרכים שאינן גלויות לציבור. אפשרות של צעדי תגובה גלויים, אם ישראל תמשיך לסרב, נותרת על השולחן.

הסכם השלום הישראלי-ירדני מ-1994, שנחתם על גדות נחל הירדן, נחשב עד היום לאחד ההישגים הדיפלומטיים הבודדים שנותרו בתוקף מלא בין ישראל למדינה ערבית. הוא כולל סעיפי שיתוף פעולה בתחומים רבים, ובהם גם מים. הפיכת המים לזירת מאבק מעמידה את הסכם השלום כולו בפני שאלות לא נוחות.

מהממשלה הישראלית לא הגיעה עד כה שום תגובה רשמית לדיווחים. גם הסיבה לסירוב לחדש את ההסכם לא הובהרה בפומבי. בינתיים, הפער בין שתי המדינות על נושא המים נותר פתוח, ואיש בירושלים לא ממהר לסגור אותו.