ישראל פגיעה לגמרי. כך קובע בפה מלא מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן בדוח חדש שפרסם היום (שלישי): אין מדיניות לאומית, אין גורם ממשלתי אחראי, ואיראן ממש כבר עובדת על זה. הדוח חושף תמונה מטרידה של מחדל מוסדי שנמשך תשע שנים תמימות - בדיוק כאשר הבחירות הקרובות מתקרבות ומהוות הזדמנות זהב לגורמים עוינים.
"גורמים עוינים, ובהם איראן, מנצלים את הרשתות החברתיות באופן מוסווה ושיטתי כדי להעמיק שסעים, לזרוע תבהלה ולהנדס את תפיסת המציאות של הציבור הישראלי", כתב אנגלמן בדוח. "תשע שנים לאחר שהאיום זוהה לראשונה במדינה, חסרה עדיין מדיניות לאומית ואין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות בנושא".
הנתונים שעולים מהדוח הם מזעזעים. בספטמבר 2024 שלחו איראן וחיזבאללה כחמישה מיליון מסרוני SMS לאזרחי ישראל, עם התראות חירום מזויפות שקראו לכניסה מיידית למרחב מוגן - מטרה אחת: לעורר בהלה. בימים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל פעל קמפיין השפעה איראני שזכה לתפוצה ויראלית, שמטרתו הייתה לקבע את הנרטיב של "רצח עם" בעזה. ב-2024 אותרה רשת בשם "איסנאד" שפעלה להביא להפסקת המלחמה בתנאים נוחים לחמאס, תוך שימוש בין 300 לאלף פרופילים מזויפים שהפיצו אלפי מסרים ברשת החברתית X בין דצמבר 2023 לאוגוסט 2024.
הסיבה שכל זה כל כך יעיל? 58% מהישראלים מתעדכנים בחדשות לעיתים קרובות דרך הרשתות החברתיות, לפי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי והטכניון. הפורום הכלכלי העולמי דירג את איום הדיסאינפורמציה בראש רשימת הסיכונים לטווח קצר בשנים 2024-2025. ועכשיו, עם כלי הבינה המלאכותית, הדברים עומדים להחמיר משמעותית. "גורם עוין יכול ליצור תוכן אמין ומותאם לקהל היעד - טקסט, תמונות ווידאו, בהיקפים גדולים ובהשקעה נמוכה בתוך זמן קצר", מזהיר המבקר.
הכישלון הממשלתי שהדוח חושף הוא לא תאונה אחת אלא דפוס חוזר ונשנה על פני תשע שנים. כבר ב-2017 עמד ראש המל"ל על כך שישראל היא יעד להשפעה זרה והנחה לבדוק פערים. מערך הסייבר הגיע למסקנה שהמענה הלאומי חסר. בשנת 2022 עלה הנושא שוב בדיונים במל"ל. ב-2023 קבע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי נושא ההשפעה הזרה יהיה תחת משרד המודיעין - אך התפקיד הרלוונטי לא אויש, המשרד נסגר ב-2024, והנושא לא הועבר לשום גורם אחר.
צילום: נוצר באמצעות AIהפרט אולי המטלטל ביותר בדוח: ראש מערך הסייבר הציג בפני נתניהו באוגוסט 2024 את האיום כולו, ובספטמבר אותה שנה הגיש לו תוכנית פעולה מפורטת. אחרי כמעט שנה שלמה, נכון לאמצע יולי 2025, נתניהו לא בחן את התוכנית ולא מי מטעמו. רק לאחר שמשרד המבקר פנה ישירות ללשכת ראש הממשלה, הועברה התוכנית למל"ל לבחינה - ביולי 2025. בינתיים, נכון לאוגוסט 2025, גם המל"ל וגם מערך הסייבר הפסיקו לעסוק בנושא לחלוטין.
ההיערכות לבחירות 2026 היא תמונת מצב לא פחות קשה. לפי הדוח, נכון ליולי 2025 טרם החלה כל היערכות ממשלתית לקראת הבחירות. השב"כ, שמגביר בדרך כלל את פעילות הניטור שלו לפני בחירות, מסר רק בינואר 2026 שהחל בפעילות ממוקדת. "ללא היערכות ממשלתית מיידית וסדורה, הניסיונות להתערב בשיח הפנים-מדינתי עלולים אף להוביל לפגיעה בריבונות המדינה ולערעור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי", מזהיר אנגלמן.
גם החינוך לא ממש עוזר. משרד החינוך מציע מערכי שיעור בנושא דיסאינפורמציה וחשיבה ביקורתית, אך השתתפות בהם היא רשות בלבד ומסורה לשיקול דעת בתי הספר. מיזם "Fake or Not" שהפעיל המשרד לאחר 7 באוקטובר רשם בשנה וחצי רק כ-9,000 כניסות לאתר. המבקר ממליץ להפוך תכנים אלה לחובה בכל מוסדות החינוך, החל מגיל צעיר.
ועדת הבחירות המרכזית הגיבה לדוח וציינה שהיא מברכת על הביקורת ורואה בה "תרומה משמעותית". לדברי דובר הוועדה, הוקם צוות פעולה ייעודי שפועל כבר מספר חודשים, גובשו תרחישי ייחוס, ומקודם תיקון חקיקה לסימון תוכן סינתטי בתעמולת בחירות. הוועדה גם מקיימת פגישות עבודה עם גופי ביטחון ופלטפורמות טכנולוגיות. עם זאת, הוועדה הדגישה שהאחריות הכוללת לטיפול בהשפעה זרה היא של גופי הביטחון, לא שלה.
המבקר ממליץ בדוח על מספר צעדים דחופים: המל"ל יציע לנתניהו מתווה לטיפול בנושא שישמש בסיס להחלטת ממשלה; השב"כ יבחן אם ההיערכות לבחירות מספקת ומוקדמת דיה; ומחלקת הסייבר בפרקליטות תפלח את הנתונים על בקשות הסרת תכנים הקשורים להשפעה זרה. "אני מבקש להרים דגל: הותרת הפערים בתחום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי ללא מענה מותירה את הציבור הישראלי חשוף, ומחייבת פעולה לאומית נחרצת", סיכם אנגלמן.
הדוח מתפרסם בעיתוי מורכב - ישראל נמצאת כרגע ללא מבקר מדינה מכהן, לאחר שאנגלמן סיים את כהונתו בסוף השבוע שעבר ומינוי מחליפו הוקפא על ידי בג"ץ בשל פגמים בהליך הבחירה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה