הקואליציה בוחנת מהלך שעשוי להפוך את חוק יסוד לימוד התורה לדבר שונה לחלוטין ממה שהיה בתחילה: הכנסת סעיף שמשווה את מעמדם של לוחמים והלומי קרב למעמדם של לומדי התורה. מדובר בשינוי שיהיה קשה לפספס - לא פרט טכני, אלא הצהרה ערכית בתוך החוק עצמו.
לפי הדיווחים, מי שעומד מאחורי הבחינה הוא משרד ראש הממשלה בנימין נתניהו. מדובר בניסיון לגשר - בתוך מסמך חוקתי - בין שני עולמות שנמצאים בעימות גלוי מאז שהמלחמה החלה: עולם הישיבות ועולם הלחימה. שני אלה, על פי הרעיון, יקבלו הכרה מקבילה בחוק היסוד.
הרעיון הזה הוא חומר נפץ פוליטי. חוק יסוד לימוד התורה עצמו נחקק על בסיס העיקרון שתורה היא ערך לאומי שווה ערך לשירות הצבאי - ועכשיו מדובר בהכנסת הצבא בחזרה לתוך הנוסח, כחלק מהמשמעות של אותו ערך. עבור החרדים, זה לא פשוט לבלוע.
בעולם הישיבות, ההתנגדות לגיוס אינה רק פוליטית - היא תיאולוגית. הטיעון הוא שלימוד התורה מגן על עם ישראל בדרכים שאי-אפשר למדוד, ולכן אינו "פטור" אלא שירות לאומי בפני עצמו. הכנסת הלוחמים לחוק באותה נשימה תיתפס על ידי חלק מהגדולים כהכרה שמרוקנת את הטיעון הזה מתוכנו - כאילו אמרו: כן, שניהם שירות, אבל שניהם גם לא חייבים.
מהצד השני של הקו, משפחות הלוחמים והלומי הקרב כבר חודשים רבים מביעות תסכול עמוק. הם שמעו על חוק שמעגן פטור מגיוס לחרדים, בזמן שבניהם ובנותיהם שמשו מחסום בשר ודם ברצועת עזה ובלבנון. סעיף כזה, שיציב אותם בו-זמנית כנושאי ערך מוכר בתוך החוק, הוא לפחות הכרה סמלית - גם אם לא מעשית.
השאלה האמיתית היא מה מחיר ההסכמה הפוליטית. הקואליציה מושתתת על ש"ס ועל יהדות התורה, ושני הגופים הללו ייצגו עד כה קו נוקשה: חוק יסוד לימוד התורה הוא הישג שלא נוגעים בו. כל שינוי - ואפילו שינוי שרק מוסיף ולא גורע - עלול להיתפס בחצרות כפתיחת דלת שלא רצו בה. ה"נקודה הכאובה" אינה מה שמוסיפים, אלא מה שזה אומר על ההמשך.
לא ברור בשלב זה אם הרעיון הגיע לדיון מסודר בתוך הקואליציה, אם רק נבחן ברמת הצוות, ואם הנהגת המפלגות החרדיות קיבלה אותו לעיון. גם לוח הזמנים של כל מהלך כזה אינו ידוע. חוק יסוד לימוד התורה עצמו עבר עד כה מסלול סבוך - ויש הסבורים שהוספת סעיף כזה תסבך אותו עוד יותר.
בנתניהו, שהוביל את ניסוחי הפשרה לאורך כל מלחמת עזה, נמצא כעת בין שני לחצים שאינם ניתנים לגישור קל. מחד, שותפי הקואליציה החרדים שדורשים שהחוק ישמור על אופיו המקורי. מאידך, הציבור הכללי - ובמיוחד משפחות המשרתים - שמצפה להכרה ממשלתית בקורבנם. הסעיף המוצע הוא ניסיון לפייס את שניהם - שאלה אם יצליח לפייס אף אחד מהם.
בשלב זה הבחינה נמשכת, ואין הכרעה רשמית. ייתכן שהצעד ישאר ברמת גישוש ולא יגיע לנוסח מחייב - אך עצם הדיון הוא סימן שהמתח סביב החוק רחוק מהסתיים.
הקואליציה טרם גיבשה עמדה רשמית, והדיון צפוי להמשיך על רקע המתח הגובר בין הדרישה להרחבת הגיוס לבין ההתנגדות החרדית לכל שינוי במעמד לומדי התורה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה