נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הורה הלילה על תקיפה אווירית נרחבת ורב-עוצמה נגד עשרות יעדים צבאיים באיראן, בזמן שהותו בפסגת נאט"ו בטורקיה. ההחלטה התקבלה לאחר שאיראן תקפה שלוש ספינות מסחר ומכליות נפט בינלאומיות במצר הורמוז, ביניהן מכלית נפט סעודית ומכלית נפט קטרית המאוישות בצוות אזרחי.
צילום: AIטראמפ קטע את עיסוקי הפסגה הרגילים וכינס בדחיפות את צמרת הממשל לדיון חירום באנקרה. סביב השולחן ישבו מזכיר המדינה מרקו רוביו, מזכיר ההגנה פיט הגסת', מזכיר האוצר סקוט בסנט ויושב-ראש המטות המשולבים הגנרל דן קיין. כולם טסו יחד על מטוס אייר פורס 1, מלבד קיין שכבר היה בטורקיה. שם, בלב פסגת ברית נאט"ו, אישר טראמפ את תוכנית התקיפה ונתן את הפקודה.
על פי פיקוד המרכז האמריקאי, כוחות ארצות הברית תקפו למעלה מ-80 יעדים שונים בתוך שטח איראן. בין המטרות שהופצצו: מערכות הגנה אווירית מתקדמות, סוללות טילים קרקע-אוויר, רשתות פיקוד ושליטה, אתרי מכ"ם ימיים, אתרי שיגור של טילים נגד ספינות ומערכי שיגור של כלי טיס בלתי מאוישים. בנוסף, מעל 60 סירות מהירות של משמרות המהפכה האיראניות שפעלו במצר ובסמוך אליו נפגעו אף הן. הדי פיצוצים עזים נשמעו לאורך שעות הבוקר בדרום איראן.
בכירים בוושינגטון הגדירו את גל התקיפות כ"גדול משמעותית" מהמבצע שבוצע חודש שעבר. גורם אמריקאי רשמי אישר כי עדיין אי אפשר לדעת כמה זמן יימשכו התקיפות. "נקבל את ההערכה לגבי תוצאות התקיפות ונקבל החלטות לאחר מכן", מסר אותו גורם.
ההחלטה על הפעלת הכוח הצבאי נולדה מתוך מתקפה איראנית ישירה שבוצעה בין ימי שני לשלישי, נגד שלוש אוניות מסחר שחצו את נתיב המים הבינלאומי מול חופי עומאן. פקיד אמריקאי הגדיר את הפגיעה כ"תוצאה ישירה של מעשי טרור בינלאומי נגד ספינות חפות מפשע".
ממלכת סעודיה גינתה את המתקפה האיראנית "במונחים החריפים ביותר" וכינתה אותה פגיעה חמורה בביטחון האנרגיה העולמי. גם בחריין הצטרפה לגינוי, כינתה את הפעולה "מתקפת טרור נתעבת" וקראה למועצת הביטחון של האו"ם לנקוט עמדה תקיפה.
האירועים גורמים לפירוק מעשי של הסכם הביניים שהושג בין ארצות הברית לאיראן. משרד האוצר האמריקאי הודיע על ביטול מיידי של הפטורים מסנקציות הנפט שהוענקו לטהראן במסגרת תזכיר ההבנות של איסלאמבאד. לא ברור אם פגישות המשא ומתן המתוכננות לשבוע הבא יתקיימו כלל.
מצד איראן, סגן שר החוץ קאזם ע'ריבאבאדי האשים את וושינגטון בהפרה בוטה של תנאי תזכיר ההבנות, וטען כי ארה"ב הפרה את ההסכם גם בשל פעולות ישראל בלבנון. הוא הזהיר כי איראן תנקוט "פעולות נחרצות" להגנת האינטרסים שלה. לאחרונה הצהיר טראמפ כי ארה"ב העניקה לטהראן "שבוע חופש" לאחר חיסול המנהיג העליון עלי חמינאי לצורך טקסי ההלוויה, אך הדגיש כי ההסכמות תלויות בהתנהגות איראן בשטח.
השליח האמריקאי לשעבר למזרח התיכון דניס רוס מתח ביקורת חריפה על טהראן וכתב כי משמרות המהפכה הפכו את ההישגים הפוליטיים של טראמפ ל"בדיחה". לדבריו, טראמפ לא חפץ בחידוש הלחימה, אך האיראנים "לעולם אינם יודעים מתי לעצור". רוס העריך כי איראן תנסה להגיב לתקיפה הנוכחית, דבר שיוביל לתגובת שרשרת ולמצב מתמשך של "לא מלחמה ולא שלום".
את השאלה מדוע דווקא עכשיו מנסים לענות מומחים שעקבו מקרוב אחר ההתפתחויות. סגן-אלוף במיל' עמית יגור, לשעבר בכיר במודיעין חיל הים, טוען כי מדובר בתקיפות שנועדו "לעוור את האיראנים ולעקר להם את היכולת להשפיע על מצרי הורמוז" - פגיעה ישירה ביכולות הראייה וההשפעה האיראניות בכל המרחב הימי. את המניע האמיתי הוא מזהה בפוליטיקה הפנים-אמריקאית: בחירות האמצע בנובמבר מתקרבות, וטראמפ זקוק לניצחונות שיאחו את השבר האידיאולוגי בתוך המפלגה הרפובליקנית. "לצבא האמריקאי יש יכולת מלאה לקחת את מצר הורמוז מחר בבוקר אם יחפוץ בכך", אמר יגור.
הפרשן יוני בן מנחם מציג תמונה שונה ומדאיגה יותר. לדבריו, האיראנים ממש לא נרתעו מהתקיפות ו"ממשיכים לגלגל על טראמפ ולהחזיר אותו קצר". האסטרטגיה האיראנית, לפי ניתוחו, היא למשוך זמן ולגרור את העימות עד לבחירות האמצע בנובמבר - ואז לייצר "פיצוץ גדול" שיכשיל את טראמפ פוליטית. בן מנחם הזהיר גם מפני התחזקות טורקיה: ארדואן מקבל רוח גבית מהדיאלוג עם טראמפ על מכירת מטוסי קרב מתקדמים לאנקרה, והטורקים שוקלים להציב מערכות נגד מטוסים בסוריה שיגבילו את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי ויחסמו תקיפות דרך המרחב האווירי הסורי. הנקודה שבה שני המומחים נפגשים היא לוח הזמנים: נובמבר 2026 הוא הגבול - עד אז, טראמפ צריך להראות שהוא מנצח, ואיראן צריכה להוכיח שהוא לא.
ההחלטות להמשך המבצע יתקבלו לאחר הערכת תוצאות התקיפות, כשהמצב בשטח עודנו בפיתוח ועיניים נשואות לתגובה האיראנית הצפויה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה