ארונו של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, הוטס הלילה מהעיר קום לנג'ף שבעיראק, אחת הערים הקדושות ביותר לאסלאם השיעי. הארון התקבל בטקס רשמי בנמל התעופה הבינלאומי של נג'ף בנוכחות ראש ממשלת עיראק, עלי אל-זאידי, בכירים עיראקים ואישים דתיים, כחלק ממסע לוויה חובק מדינות שנמשך כבר ימים.
נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, הגיע במיוחד לעיראק כדי להוביל את המשלחת הרשמית. לצדו הגיע מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה האיראנית, קאאני. פזשכיאן עזב את נג'ף לאחר שאירעו תקיפות אמריקניות באיראן.
מסע הלוויה של ח'אמנאי החל בבירה טהרן, המשיך לעיר המדרשות הדתיות קום, ומשם הוטס הארון לשטח עיראק. על פי לוח הזמנים הרשמי, לאחר סיום הטקסים בנג'ף יועבר הארון לעיר הקדושה הנוספת - כרבלא. רק לאחר השלמת התפילות בשני האתרים השיעיים המרכזיים הללו, יוחזר הארון לשטח איראן לקבורה סופית בעיר משהד.
הבחירה להביא את ארונו של ח'אמנאי דווקא לנג'ף נושאת משמעות דתית עצומה: העיר היא מקום קבורתו של האימאם עלי, בן דודו וחתנו של הנביא מוחמד, הדמות המרכזית בזרם השיעי. הרשויות בעיראק תגברו בצורה דרסטית את אמצעי האבטחה, פרסו כוחות ביטחון רבים ברחובות נג'ף, בעקבות זרימה של רבבות מאמינים שהגיעו מכל רחבי עיראק וממדינות שכנות.
שאלה שהסעירה את איראן בשעות האחרונות היא האם מוג'תבא ח'אמנאי, בנו של המנהיג המנוח שנחשב ליורשו כמנהיג העליון החדש, הופיע באחד מאירועי ההלוויה. סרטון חתוך ומטושטש שהופץ ברשתות החברתיות עורר גל של הערכות, כאשר מנחה הטקס נשמע מכריז לכאורה על נוכחות מוג'תבא בקהל. אלא שסוכנות הידיעות פארס, המזוהה עם משמרות המהפכה, פרסמה הבהרה כי מדובר בזיהוי שגוי. גם רויטרס דיווחה כי מוג'תבא לא הופיע באירועי ההלוויה ההמוניים בטהרן, ושלושה מאחיו נראו בטקס אך הוא עצמו נותר מחוץ לעין הציבורית.
היעדרותו הבולטת של מוג'תבא, דווקא באירוע המרכזי ביותר מאז חיסול אביו, הזינה שמועות והערכות רבות. נכון לשעה זו, אין כל אישור רשמי או תיעוד מהימן לכך שהשתתף בהלוויה, והראיה המרכזית שהוצגה להופעתו הופרכה על ידי גורם תקשורתי המזוהה עם השלטון האיראני עצמו.
על רקע הטקסים הממלכתיים, ביקרה בנג'ף גם משלחת בכירה של חמאס בראשות יו"ר התנועה מוחמד דרוויש. המשלחת נפגשה עם שורת בכירים איראנים, בהם יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף ושר החוץ עבאס עראקצ'י. לפי הצהרת חמאס, הדיונים עסקו בהתפתחויות האחרונות בעזה, במצב ההומניטרי ברצועה, ובמצב בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. שני הצדדים הצהירו על מחויבותם לחיזוק הקשרים ולתיאום מתמשך.
המשטר האיראני עיצב את מסע האבל כמפגן של המשכיות שלטונית ויציבות לאחר זעזוע החיסול. במסגרת זו הוזמנו לטקסים בטהרן כ-400 בלוגרים ומשפיעי רשת ממדינות זרות. ראש ארגון התרבות והיחסים האסלאמיים האיראני הצהיר כי אורחים מ-30 מדינות השתתפו בטקסים, וכי הנוכחות הזרה הפתיעה כלי תקשורת רבים. חוקרים שעקבו אחר האירוע הצביעו על כך שהרשויות נדרשו לפעול כדי לייצר תצוגה של אחדות, מה שמעיד על קשיים בגיוס תמיכה ציבורית אותנטית.
לצד הטקסים הרשמיים, הלוויה בטהרן הפכה גם לזירת מתחים פנים-איראניים חריפים: המונים זועמים המזוהים עם הפלגים הקיצוניים הקיפו את הנשיא פזשכיאן וזעקו לעברו קריאות "מוות למתפשרים" ו"מוות לבוגדים", בגין חתימת הסכם הבנות עם ארצות הברית. ברחוב ובמסדרונות השלטון מתחדד הקרע בין מחנה הפשרה לבין הקיצונים הדורשים עימות.
לאחר שיסתיימו הטקסים בנג'ף ובכרבלא, צפוי הארון לשוב לאיראן ולהובל לקבורה סופית בעיר משהד. מועד הקבורה טרם נקבע סופית, אך ההערכות מצביעות על סוף השבוע הנוכחי.
מסע הלוויה של ח'אמנאי ממשיך את דרכו בעיראק, כשהתחנה הבאה היא כרבלא, לפני השלמת הקבורה הסופית במשהד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה