בלילה האחרון פתח הצבא האמריקני במתקפה נרחבת על איראן. שמונים מטרות נפגעו. זה לא תרגיל, זה לא אזהרה - זה מהלך צבאי בסקאלה שלא ראינו בין שתי המדינות מזה שנים.
האיראנים לא המתינו. משמרות המהפכה הגיבו עוד באותו הלילה, ותקפו יעדים אמריקניים בשתי מדינות המפרץ: בחריין וכוויית. שתיהן מארחות נוכחות צבאית אמריקנית משמעותית. ההחלטה לתקוף דווקא שם היא מסר ברור - איראן רוצה להראות שהיא יכולה לפגוע בנכסי ארה"ב מחוץ לגבולותיה, ושהמחיר לא ייגבה רק ממנה.
משמרות המהפכה הודיעו הלילה כי תקפו 85 מתקנים צבאיים אמריקניים בבחריין ובכוויית - מספר גבוה במיוחד אם יאומת, המרמז על פעולה רחבת היקף ומתואמת. בחריין וכווית הן שתיהן מדינות מפרץ שבהן פועלים בסיסים אמריקניים מרכזיים, ביניהם הצי החמישי של ארה"ב המוצב בבחריין. לדברי משמרות המהפכה, מדובר בתגובה ראשונית בלבד, וכבר מאיימים שמה שעוד יבוא יהיה "מוחץ ומכריע". בנוסף, הם טוענים כי הצליחו להפיל כטב"ם של צבא ארה"ב במהלך הפעולה - טענה חמורה שטרם אושרה מצד אמריקני. מפקדת חאת'ם אל-אנביא'א, הגוף הצבאי הבכיר של איראן, הוציאה הצהרה חריפה ובה הבטיחה כי התגובה האיראנית לא תיעצר בשלב זה. נכון לעכשיו, ארה"ב לא פרסמה אישור או הכחשה רשמית לאף אחת מהטענות האיראניות.
הרקע למתקפה האמריקנית: פגיעה בכלי שיט, ככל הנראה באזור מצר הורמוז, אחד מהמסדרונות הימיים הקריטיים ביותר בעולם. עשרות אחוזים מסחר הנפט העולמי עוברים דרכו. כשאיראן פוגעת שם, היא לא פוגעת רק בספינה - היא שולחת יד לעורק כלכלי גלובלי.
ארה"ב בחרה הפעם לא לספוג ולהמשיך הלאה. שמונים מטרות באיראן בלילה אחד זו תגובה שאומרת: הכללים השתנו. השאלה שתעסיק כעת את כל בירות האזור היא פשוטה - עד כמה מוכנות שתי המדינות להסלים, ומי ייתן את הפסיקה הבאה.
בתוך כל זה, שר ההגנה האמריקני יבקר היום בישראל. הטיימינג אינו מקרי. ביקור כזה, ביום שלמחרת מתקפה נרחבת על איראן, הוא תיאום פוליטי-ביטחוני בשידור חי. ישראל, שמשמרות המהפכה הן אויבה המוצהר, נמצאת כעת בעמדה מעניינת: האיראנים מוכים, אבל גם מגיבים - ואף אחד לא יודע עד הרגע הזה מתי יחליטו להסיט את מוקד האש.
הדינמיקה שנוצרת כאן חשובה להבנה: ארה"ב תוקפת, איראן תוקפת בחזרה, אבל לא ישירות על אמריקה - אלא על מדינות ברות. זה דפוס שאיראן מכירה אותו טוב מאוד: להכות בפרוקסי, לשמור על שנתיב ל"הסלמה מבוקרת", ולמנוע עימות ישיר שמחירו כבד מנשוא עבורה.
השאלות הפתוחות כרגע הן רבות. מה בדיוק היו אותן שמונים מטרות שנתקפו - מתשתיות צבאיות, מאתרי גרעין, מטרות של משמרות המהפכה? מה נפגע בבחריין ובכוויית ומה מצב הכוחות האמריקניים שם? ומה יאמר שר ההגנה לעמיתיו הישראלים היום, יום אחרי שהמפה הביטחונית האזורית השתנתה בבת אחת?
הביקור בירושלים צפוי לספק חלק מהתשובות. ישראל תרצה לדעת אם ארה"ב מתכוונת להמשיך ולהכות, אם יש תיאום לגבי תגובה איראנית אפשרית כלפי ישראל, ואם הזירה הזאת עומדת להתלקח הרבה מעבר למה שנראה עכשיו.
המצב עדיין נזיל, הלילה הקרוב עשוי להיות קריטי לא פחות מהלילה שעבר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה