בנק ישראל רכש מיליארד דולר ביוני בחודש השני ברציפות

בנק ישראל רכש בחודש יוני 1.027 מיליארד דולר בשוק המטבע החוץ, כך עולה מהדוח החודשי שפרסם הבנק ביום שלישי. זהו החודש השני ברציפות שבו הבנק המרכזי מתערב בשוק, ורכישה הגדולה בכ-30% מזו שבוצעה בחודש מאי, אז רכש הבנק כ-800 מיליון דולר. ההתערבות במאי הייתה עצמה הראשונה מאז תחילת שנת 2022.

בהודעה הרשמית, הסביר בנק ישראל כי הרכישות בוצעו "באופן נקודתי לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של השווקים". הבנק הדגיש בנוסף כי אינו מתערב כדי לשמור על שער חליפין מסוים, אלא כדי למנוע שיבושים בפעילות השוטפת של שוק המטבעות. בינתיים, הבנק מסרב לפרט את המועד המדויק שבו בוצעה ההתערבות.

למרות הרכישות הגדולות, יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל נותרו כמעט ללא שינוי בסוף יוני, ועמדו על 238.699 מיליארד דולר - עלייה מתונה של 18 מיליון דולר בלבד לעומת סוף מאי. מדוע? כי מצד אחד הוסיפו הרכישות של הבנק ופעולות הממשלה במטבע חוץ בהיקף של כ-625 מיליון דולר, ומנגד שערוך שלילי של תיק היתרות גרע כ-1.458 מיליארד דולר. כלומר, ההתחזקות הגלובלית של הדולר שחקה את הערך הדולרי של האחזקות שאינן דולריות בתיק הבנק. יחס יתרות המטבע החוץ לתוצר המקומי הגולמי עומד כעת על 37.2%, לעומת יותר מ-40% לפני פרוץ המלחמה.

הרקע להתערבות הוא התנודתיות החריגה שנרשמה בשוק המטבעות בתקופה האחרונה, על רקע המצב הגיאו-פוליטי. שער הדולר עלה בשבועות האחרונים מכ-2.80 שקלים לכ-3 שקלים, ובעקבות פרסום הנתונים ביום שלישי הוסיף הדולר ועלה ל-3.023 שקלים, רמתו הגבוהה ביותר מזה כשלושה חודשים. גם היורו התחזק ועלה ל-3.456 שקלים. מחזור המסחר היומי בשוק המטבע החוץ בישראל עומד על יותר מ-2 מיליארד דולר, ולכן רכישה של כמיליארד דולר לאורך חודש שלם אינה צפויה לבדה להפוך את מגמת שוק.

ביום שני שלפני הפרסום, הוריד הוועד המוניטרי של בנק ישראל את הריבית בנקודת בסיס של 0.25% לרמה של 3.5%, זו הפעם השנייה ברציפות שהבנק מוריד ריבית. מתחילת 2026 הפחית הבנק ריבית שלוש פעמים מתוך חמש החלטות מדיניות, כשהריבית ירדה מ-4.25% ל-3.5%. הפחתה זו מתרחשת על רקע התייצבות האינפלציה על כ-1.9%, ותחזית לאינפלציה של 1.8% לשנת 2026.

שני הכוחות הללו, רכישת הדולרים מחד והפחתת הריבית מאידך, דוחפים יחד את הדולר כלפי מעלה. כשבנק ישראל קונה דולרים, הוא מגדיל את הביקוש למטבע האמריקאי ומזרים שקלים לשוק, פעולה שמחלישה את השקל בטווח המיידי. הפחתת הריבית, בתורה, מקטינה את הפער מול הריביות בארה"ב, שם דווקא צופים העלאות ריבית בהמשך, מה שהופך את הנכסים האמריקאיים לאטרקטיביים יותר ומגביר ביקושים לדולרים.

יחד עם זאת, כלכלנים מציינים שנכסים בסיסיים של המשק הישראלי ממשיכים לתמוך בשקל. ייצוא ביטחוני שיא של מעל 19 מיליארד דולר ב-2025, השקעות זרות בהייטק וגידור מוסדי מהווים כוח נגד שמקשה על היחלשות ממושכת של השקל. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, ציין כי "חוזקו של השקל, לצד הירידה במחירי הנפט, באינפלציה ובפרמיית הסיכון, תמכו בהחלטה להוריד ריבית". הוא הוסיף כי הבנק מביע דאגה מעלייה מהירה בשכר הממוצע, דבר שעלול להקשות על המשך הורדות ריבית אגרסיביות.

חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה כלפי מעלה את תחזית הצמיחה ל-2026 ל-4.0%, לעומת 3.8% בתחזית הקודמת שהוצאה במרץ, ומצב תואם את תחזית משרד האוצר. בנוסף, הוריד הבנק את תחזית הגירעון לשנה זו ל-4.9% מ-5.3%, והעריך כי הריבית תמשיך לרדת לכיוון 3% עד יולי 2027, כלומר עוד שתי הפחתות אפשריות בשנה הקרובה.

מבחינת ההשלכות על החוסכים: מי שמחזיק קרן פנסיה, קרן השתלמות או תיק השקעות עם חשיפה לחו"ל, השינוי הזה נוגע ישירות לתשואה. השקל החזק שחק בשנה האחרונה את הערך השקלי של השקעות בשוקי חו"ל, מכיוון שחלק ניכר מהעליות בוול סטריט נבלע בשל התחזקות השקל. דולר שמתאושש מקטין את השחיקה הזו.

השאלה הפתוחה כעת היא האם רמת 3 שקלים לדולר תהפוך לרצפה חדשה ויציבה, או שמדובר בתחנת ביניים בלבד. בנק ישראל כבר סימן בשני חודשים רצופים שהוא מוכן לפעול כדי למנוע עיוותים בשוק, וצפוי להמשיך לעקוב מקרוב אחרי תנועות חריגות, תוך שמירה על עמדתו הרשמית שלפיה אין לו שער יעד קבוע לשמירה.