שר המשפטים יריב לוין הכריז בגלוי כי הממשלה לא תציית לפסיקת בג"ץ בנושא מינוי מבקר המדינה. "לא יכולה להיות התלבטות", אמר לוין בקול ברמה. "אי אפשר לקיים בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה. עו"ד ראבילו צריך פשוט להיכנס לתפקידו. אף אחד לא יוכל לעצור אותו".
מדובר בצעד חריג ביותר: שר המשפטים, האמון לפי הגדרתו על שלטון החוק, קורא בפומבי לאי-ציות להכרעה שיפוטית של הערכאה הגבוהה ביותר במדינה. לא ספין, לא "נבחן את הפסיקה", לא "נתייעץ עם היועמש". קריאה ישירה להתעלם מבית המשפט.
הרקע למהלך הוא פסיקת בג"ץ שקבעה כי מינויו של עו"ד ראבילו לתפקיד מבקר המדינה נעשה באופן פסול, וכי יש לקיים הליך בחירה מחדש. לוין דוחה את הפסיקה הזו מכל וכל, וטוען שהיא חסרת בסיס ואי אפשר ליישם אותה.
מבחינה פוליטית, לוין מבצע כאן מהלך שמושך קו ברור: הממשלה לא מכירה בסמכות בג"ץ לבטל מינויים שנעשו לפי החלטת הכנסת. זו לא הפעם הראשונה שהממשלה מאותתת על כך, אבל זו אולי הפעם הראשונה שבה שר בכיר אומר את זה בצורה כה מפורשת ובלתי מתנצלת.
השאלה האמיתית היא מה קורה עכשיו. אם ראבילו אכן ייכנס לתפקיד בניגוד לפסיקת בית המשפט, תיווצר משבר חוקתי של ממש. פקידים, עובדי ציבור ומנגנוני המדינה יהיו חשופים לשאלה את מי הם מציתים: את שר המשפטים או את בג"ץ.
לוין יודע בדיוק מה הוא עושה. הוא לא מדבר בשוגג ולא "מתפרץ". מדובר בהצהרה מחושבת שנועדה לגייס תמיכה פנים-קואליציונית, לבחון עד כמה הממשלה תקועה מאחוריו, ולשלוח מסר לבג"ץ שהמחיר הפוליטי של עימות ישיר הוא נמוך מתמיד.
בית המשפט העליון, מצדו, ניצב בפני אתגר שאין לו תקדים ברור בישראל: מה עושים כשרשות מבצעת מכריזה בפה מלא שלא תציית? מנגנוני האכיפה של בית המשפט כלפי ממשלה שמסרבת לציית הם מוגבלים, ולוין כנראה מכיר את המפה הזו טוב מאוד.
ההכרזה הגיעה על רקע מתח מתמשך בין הממשלה לבין מערכת המשפט, שנמשך מאז תחילת הרפורמה המשפטית ב-2023. אם אז מדובר היה במאבק על חקיקה ועל הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הפעם הקו האדום הוא שונה: ציות לפסיקה שכבר ניתנה.
כעת הכדור נמצא במגרש ראבילו עצמו, ובמגרש ועדת הכנסת הרלוונטית. אם ראבילו יבחר להיכנס לתפקיד, הוא הופך לשחקן פעיל במשבר חוקתי. אם יבחר להמתין, לוין יאלץ למצוא דרכים אחרות ללחוץ קדימה. בשני המקרים, ברור שהמשבר בין הרשות המבצעת לבית המשפט העליון עדיין רחוק מאוד מסיומו.
הצהרת לוין מסמנת נקודת מפנה: מהתנגדות רטורית לפסיקות בג"ץ לקריאה גלויה לאי-ציות, עם כל ההשלכות שהדבר טומן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה