ועדת החוקה של הכנסת הפכה לזירת התשה של ממש. על שולחנה מונחות לא פחות מ-14,500 הסתייגויות לחוק היועמ"שים, שהגישה האופוזיציה במטרה לשתק את הליך החקיקה. 10,000 מהן הוסרו בבת אחת, אך הוועדה עדיין נאלצת לדון פסקה אחר פסקה בכ-3,500 הסתייגויות נוספות שנותרו על הפרק.
בתוך הסבך הבירוקרטי הזה, הצליחו יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת שמחה רוטמן וחבר הכנסת אביחי בוארון לקדם הסתייגות משותפת ולו חלקית. השניים הצביעו להוציא מהחוק את הסעיף השנוי במחלוקת בדבר כפיפות יועצי המשרדים הממשלתיים ליועמ"שית לממשלה. "אנחנו לא משדרגים לרמת חקיקה את החלטת הממשלה, אלא משאירים את המצב הקיים", הבהיר רוטמן. "המשמעות של ההסתייגות היא שהחוק בנושא הזה ישתוק".
צילום: AIכאן בדיוק נקרע הוויכוח. בוארון ביקש ללכת רחוק יותר ולנתק לחלוטין את הכפיפות המקצועית של יועצי המשרדים לדרג הממונה, וזאת על רקע טענות שיועמ"שים נרתעים מלחוות דעה עצמאית מחשש להשלכות מצד ראשיהם. אך רוטמן בחר בגישה שמרנית יותר, מה שמכונה "שתיקת החוק", כלומר הימנעות מעיגון חקיקתי של המצב הנוכחי, תוך הותרתו כפי שהוא על פי החלטת ממשלה בלבד.
עורך הדין אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה, אישר כי הסרת הסעיף אכן לא משנה את המצב המשפטי הקיים. אבל זה בדיוק מה שהבעיר את חבר הכנסת גלעד קריב מהאופוזיציה. קריב טען כי אפילו שינוי שנראה טכני כמו "שתיקת החוק" הוא בפועל שינוי מהותי הדורש דיון נפרד ומלא, ולא החלטה שמשולבת בתוך מפולת של אלפי הסתייגויות.
הטקטיקה של הצפת ועדות הכנסת בהסתייגויות אינה חדשה, אך היא הולכת ומחריפה. לפני כמה שבועות בלבד שיתקה האופוזיציה את הדיון בחוק התקשורת באמצעות כ-6,000 הסתייגויות שהקפיאו בפועל את עבודת הוועדה. חברי הקואליציה, שחשו כי הכלים הפרלמנטריים הרגילים אינם מספקים להם מענה, פנו בצעד חריג ליושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה בדרישה להתערבות אקטיבית. הציפייה נותרה ללא מענה.
הביקורת הפנימית בקואליציה על אוחנה גוברת. הטענה היא שיושב-ראש הכנסת בוחר שלא להפעיל סמכויות וכלים חריגים שעומדים לרשותו, ובכך מאפשר בפועל למנגנוני העיכוב של האופוזיציה להכתיב את סדר היום. בקואליציה רואים בכך כשל ניהולי של ממש.
התמונה שמצטיירת רחבה מסכסוך ועדה אחת. שלב ההסתייגויות, שאמור להיות כלי לגיטימי לדיון והידברות פרלמנטרית, הפך לנשק התשה בירוקרטי שמטרתו אחת: לקבור חקיקה שהאופוזיציה אינה יכולה לבלוע. הצד שמרוויח מהמשחק הזה אינו הציבור, ואינם הנציגים הנבחרים שמבזבזים שעות על הצבעות שאין מאחוריהן דיון אמיתי.
הדיון בוועדת החוקה צפוי להימשך. עם כ-3,500 הסתייגויות שעדיין ממתינות לטיפול, לא ברור מתי ואם בכלל ייצא חוק היועמ"שים מהוועדה לקריאה שנייה ושלישית. בינתיים, השאלה האמיתית כבר אינה רק מה כתוב בחוק, אלא מי ישבור קודם.
הדיון בוועדת החוקה ממשיך על אלפי ההסתייגויות שנותרו, כשאין מועד ברור לסיומו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה