נפט איראני מצטבר במכליות העומדות בים, ואינו מוצא קונים. הסיבה: סין, שהייתה עד לאחרונה הלקוח העיקרי של הנפט האיראני, מסיטה את רכישותיה לספקים ממדינות אחרות במזרח התיכון, ומותירה את איראן עם מלאי שאין לו פתרון מיידי.
על פי סוחרי נפט בינלאומיים, שינוי ההעדפות הסיני אינו מקרי. בייג'ינג בוחרת כיום לרכוש נפט גולמי ממדינות המפרץ ומספקים אחרים באזור, ומצמצמת בכך את נתח השוק שאיראן הצליחה לבנות לעצמה בשנים האחרונות בתנאי הסנקציות המערביות.
המצב מכביד ישירות על שיעורי היצוא של טהראן. איראן ממשיכה לנסות לשחרר את הנפט התקוע, אך מלאי הסחורה הימית ממשיך לגדול. המכליות נשארות עמוסות, הנפט לא נמכר, וההכנסות לא מגיעות לקופת המדינה.
המצב האיראני אינו מנותק מהתמונה הגלובלית. שינויים בהיקף הרכישות של סין, המדינה הצרכנית הגדולה בעולם, משפיעים ישירות על מאזן ההיצע והביקוש העולמי, ועימו על מחירי האנרגיה בשווקים הבינלאומיים.
בין סוחרי הנפט ובקרב גורמי מדיניות, הנושא נמצא במרכז הדיונים. השאלה המרכזית היא האם מדובר בהסטה זמנית של רכישות סיניות, או בשינוי מגמה מבני שיכול לסגור בפני איראן את אחת מנקודות הכניסה הבודדות שנותרו לה לשווקי האנרגיה העולמיים.
איראן פועלת תחת משטר סנקציות מערבי ענף, שהגביל מאוד את יכולתה למכור נפט בשווקים הפתוחים. הדרך שמצאה טהראן לעקוף חלק מהמגבלות הללו הייתה מכירות לסין, שבחרה שלא להצטרף למשטר הסנקציות. כעת, גם ערוץ זה נראה רעוע יותר מבעבר.
מה שמחריף את המצב הוא שמדינות המפרץ, שבהן בחרה סין להגדיל את רכישותיה, הן גם המתחרות הישירות של איראן, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אזורית. כך נוצר מצב שבו הנפט האיראני לא רק עומד מן הצד, אלא מפסיד שוק לגורמים שאיראן רואה בהם יריבים.
בשלב זה לא נמסרה תגובה רשמית מטהראן לדיווחים על הצטברות המלאי הימי, ולא הוכרזה מדיניות חלופית ליצוא. הסוחרים מעריכים כי ככל שהמלאי יגדל והלחץ הכלכלי יעמיק, ייתכן שאיראן תיאלץ להוריד מחירים כדי למשוך קונים, צעד שיפגע נוסף בהכנסות המדינה.
המשך ההתפתחות תלוי במידה רבה בהחלטות הרכש הסיניות בשבועות הקרובים, ובשאלה האם איראן תצליח למצוא שווקים חלופיים לנפט הצבור במכליותיה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה