ההרכב המסתמן של הוועדה המסדרת: נתניהו הוא המרוויח הגדול

ועדה מסדרת עשויה להיכנס לתמונה, וראש הממשלה בנימין נתניהו הוא המרוויח הגדול - בין אם תקום הוועדה ובין אם לא. זה לא מקרה. כך בדיוק מחשב נתניהו את צעדיו: מצב שבו שתי התוצאות האפשריות טובות עבורו.

צילום: AI

לפי המידע שנאסף, ההרכב המסתמן של הוועדה המסדרת שם בראש את צביקה ברוט כיושב ראש. לצדו, על פי הדיווחים, צפויים לשבת ראשי ערים: חיים ביבס, רונן פלוט, בני ביטון, יעקב פרץ, ושי חג'ג' מעוטף עזה. מדובר בשילוב שמשקף פריפריה, מציאות ביטחונית, ופוליטיקה מקומית.

הנקודה המרכזית שנמסרה היא זו: נתניהו ישמח אם הוועדה תקום - אבל ישמח במיוחד אם היא תקום בלי שהוא זה שהציע אותה. ההבדל הזה אינו פרט טכני. הוא ליבת החישוב הפוליטי. אם הוועדה תיראה כיוזמה שצמחה מהשטח, מראשי הערים, מהציבור, נתניהו נהנה מהפרי בלי לשאת בעלות הפוליטית של הקמתה.

ראשי הערים שנזכרים בהרכב המסתמן אינם פנים אקראיות. חיים ביבס, ראש עיריית באר שבע, ורונן פלוט, ראש עיריית אשקלון, מייצגים ערים שנשאו על גבן את כובד השנה האחרונה. בני ביטון, יעקב פרץ, ושי חג'ג' מעוטף עזה מוסיפים ממד של קהילות שהמציאות הפיזית שלהן השתנתה מן הקצה אל הקצה מאז השביעי באוקטובר. הרכב שכזה מקנה לוועדה לגיטימציה שקשה לתקוף.

צביקה ברוט, שמסתמן כיושב ראש, מוכר כדמות שיש לה עמידה עצמאית ויחסים עם מגוון גורמים. שמו בראש רשימה כזו אינו מקרי. ועדה שמובילה דמות בעלת אמינות ציבורית היא ועדה שתוצאותיה יהיה קשה יותר לדחות.

שתי האפשרויות, כפי שנמסר, טובות לנתניהו. אם הוועדה תקום ותשיג הסכמות, הוא ייזקף כמי שאפשר את התהליך. אם לא תקום, הוא יוכל לטעון שניסו ולא הצליחו, ושהאחריות אינה שלו. זו הגדרה קלאסית של מצב מנצח-מנצח בפוליטיקה ישראלית.

בינתיים, הדיונים על ההרכב הסופי של הוועדה טרם הסתיימו, ולא הוכרזה רשמית קמיתה. השאלה הפתוחה היא מי יציע את הרעיון בפומבי ראשון, ומי יוכל להרשות לעצמו לא להיות זה שהצית את הפתיל.