הייעוץ המשפטי נגד הקפאת מעצרי חרדים: "פטור מגזרי שאינו חוקתי"

הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון פרסם היום חוות דעת חריפה נגד הצעת החוק להקפאת מעצרי תלמידי ישיבות עריקים, וקבע כי מדובר ב"פטור מגזרי" שאינו עומד במבחנים חוקתיים. ההצבעות בוועדה נפתחות כעת כחלק מבליץ החקיקה האחרון של הקואליציה לפני פיזור הכנסת ופתיחת תקופת הבחירות. במקביל, ועל הקצה השני של אותו שבוע חקיקה, מקדמת הממשלה הארכת שירות חובה ל-32 חודשים - שצה"ל מגדיר רק כ"עצירת דימום".

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, קובעת בחוות הדעת כי "הצעת החוק מעניקה פטור מגזרי מחובותיו של חוק שירות ביטחון, מבלי להציב משקולת מאזנת בצדה השני של המשוואה". לדבריה, אין בחוק יעדי גיוס, אין סנקציות של שלילת הטבות, אין הפחתת תקציבי ישיבות שלא עומדות במכסות, ואין מסלולי שירות חלופיים. "ככל שהמנגנון המוצע מתרחק מעקרונות היסוד ההכרחיים בהסדר של גיוס, כך מתחדדת בעיית חוסר השוויון ומתעצם הקושי החוקתי הטמון בו", נכתב במסמך.

חשוב להבהיר, כי בניגוד לאופן שבו הוצגו הדברים בחלק מהדיווחים, החוק אינו מעניק חסינות גורפת לכלל החרדים. מי שלא לומד בישיבה - צו המעצר נגדו יישאר בתוקף ויאכף. ההקפאה חלה אך ורק על תלמידי ישיבות שמוכיחים לימוד של 40 עד 45 שעות בשבוע, בהתאם להצהרה שהגישה הישיבה. כתבת ערוץ 12, דפנה ליאל, הציגה בשבועות האחרונים את ההסדר כ"חסינות לחרדים שלא מתגייסים" - ניסוח שמטשטש את ההבחנה הזו ואינו מדויק.

חוות הדעת המשפטית מתחה ביקורת מיוחדת גם על מנגנוני הפיקוח שבהצעה, או ליתר דיוק על היעדרם. לפי המסמך, הביקורת הראשונה על יישום ההסדר צפויה להתרחש רק לאחר תקופת "בין הזמנים", כלומר לאחר שלושה חודשים מתחילת תוקפו. בפועל, כך נכתב, מנגנון הפיקוח יפעל במשך חודש וחצי בלבד מתוך כל תקופת תחולת החוק. בנוסף, בנוסח המעודכן בוטל מנגנון העיצום הכספי שאמור היה לחול על ראשי ישיבות שהגישו תצהירי שקר. נוסח מאוחר יותר אף מאפשר לתלמיד שישיבתו נכשלה בביקורת - פשוט להירשם בישיבה אחרת ולקבל מחדש את ההגנה.

מגבלת הזמן של החוק היא ערמומית יותר ממה שנדמה. על פי הנוסח הנוכחי, ההקפאה תהיה בתוקף עד 30 בנובמבר - ולא 90 ימים בלבד כפי שנוסח במקור. הסיבה לכך טמונה בסעיף 38 לחוק יסוד הכנסת, הקובע שחוק שפג תוקפו תוך ארבעה חודשים מפיזור הכנסת - מוארך אוטומטית עד לסיום שלושת החודשים הראשונים של הכנסת הבאה. כך הופכת "הוראת שעה" לחצי שנה שלמה של הגנה מהליכים פליליים.

ברקע, קצינים בכירים בצה"ל מבהירים כי הארכת שירות החובה ל-32 חודשים, שגם היא עולה להצבעה השבוע, אינה מה שהצבא באמת רוצה. בכיר בצה"ל אמר בשיחה: "זה קרב בלימה לפני שנגיע למצב בלתי הפיך. אנחנו לא רוצים, אך נאלצים להסכים. המצב הזה מעמיד את צה"ל עם הגב אל הקיר". לדבריו, הצבא דוחף לשירות של 36 חודשים כדי לעמוד במשימות בזירות הרבות, ו-32 החודשים הם המינימום שיאפשר "לעצור את הדימום". אותו בכיר לא חסך מהדרג המדיני: "הם מעבירים את 'חוקי הבושה'. במקום שידאגו לחיילים, דואגים למשתמטים".

השילוב הזה - הארכת השירות למשרתים מצד אחד, והקפאת מעצרים לאי-משרתים מצד שני - הוא שמעורר את הזעם הפנים-צבאי. שני המהלכים מקודמים באותו שבוע חקיקה, בחלון האחרון שעומד לרשות הקואליציה לפני כניסתה לתקופת הבחירות, שבה ניתן להעביר חוקים רק בהסכמה רחבה. לאחר מכן, כנסת 26 תיבחר ב-20 או ב-27 באוקטובר.

עיתונאי ערוץ 12 דנה וייס תיארה את בליץ החקיקה כ"דיל עם החרדים על חשבון חיילי צה"ל, מעמד שומרי הסף והתקשורת החופשית" - ניסוח שמשלב שלושה נושאים שונים: חוק הגיוס, חוק פיצול הייעוץ המשפטי לממשלה, וחוק התקשורת של שר התקשורת שלמה קרעי. חוק התקשורת, שגם הוא מצוי בין החוקים שהקואליציה מבקשת להשלים השבוע, יעניק לממשלה שליטה נרחבת על גופי שידור ואתרי חדשות, ומכיל סעיפים שנועדו להיטיב עם ערוץ 14. הייעוץ המשפטי לממשלה והיועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה הזהירו כי הוא פוגע בחופש העיתונות.

ההצבעות בוועדת החוץ והביטחון נפתחות היום, ולאחר מכן יעלה הנושא לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. הקואליציה צפויה להעביר את החוק גם מול חוות הדעת של הייעוץ המשפטי - תוך הבנה שהמלחמה האמתית תתנהל כנראה בבית המשפט העליון בקדנציה הבאה.