הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, אחד מהתומכים הנחושים ביותר של ישראל בתולדות הסנאט האמריקני, נפטר פתאום ביום שבת בגיל 71. מותו הפתאומי זעזע את הפוליטיקה האמריקנית ואת מעגלי הממשל בירושלים. ממצאים ראשוניים מבדיקת המוות מצביעים על כך שגרהאם סבל מקרע באבי העורקים, על רקע מחלת לב וכלי דם טרשתית. הבדיקה עצמה טרם הושלמה. משפחתו מבקשת פרטיות.
ימים ספורים לפני מותו נצפה גרהאם בפגישה עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, לא רמז לנפילה הפתאומית שעמדה להגיע. הנשיא טראמפ, שביניהם התפתחה ידידות חריגה בפוליטיקה האמריקנית, אמר כי הוא פשוט אינו מאמין בכך. "הוא היה כמו בן משפחה," אמר טראמפ. "שיחתנו האחרונה הסתיימה בכך שאמרתי לו: 'נתראה בקרוב, בוא מתי שתרצה.'"
ראש הממשלה נתניהו פרסם הודעה מרגשת לאחר קבלת הבשורה: "ישראל איבדה אחד מחבריה הגדולים. אמריקה איבדה פטריוט גדול. אני איבדתי ידיד אהוב." נתניהו הדגיש כי גרהאם הבין ש"ביטחון ישראל וביטחון אמריקה אינם ניתנים להפרדה." הנשיא הרצוג תיאר את הסנאטור הנפטר כ"אות של בהירות מוסרית ומנהיג אמיתי לשותפות ארה"ב וישראל", וציין כיצד עמד לצד ישראל ברגעים הקשים ביותר.
שר הביטחון רון דרמר מסר כי "עשרות שנות תמיכה נחושה והישגים חקיקתיים שמו אותו במעמד הגדולים ביותר מבין הסנאטורים שהיו לחברי ישראל הטובים ביותר אי פעם." דרמר הוסיף כי "תמיכתו של גרהאם נבעה מהבנה עמוקה שאויבי ישראל הם אויביה של אמריקה", ושמאחורי הקסם הוורבלי ומנת ההומור שלו שמר הסנאטור על "נחישות בלתי נדלית להתעמת עם אויבי אמריקה."
מי שכיהן כראש לשכתו של נתניהו מתאר פגישה מטלטלת שהתקיימה בירושלים בדצמבר 2014, ברגעים הגורליים שלפני חתימת הסכם הגרעין עם איראן. "גרהאם צעד בביטחון דרך הדלתות הזכוכיות של לשכת ראש הממשלה, מגיש את ידו," נמסר. בחדר הסגור, מאחורי המצלמות, היה גרהאם "צבעוני הרבה יותר בבחירת המילים שלו" לפי אותו גורם - אך המסר לא השתנה: הוא ועמיתיו בקונגרס עומדים לצד ישראל. "אם אמריקה תנתק את הפקק מישראל, אלוהים ינתק את הפקק מאמריקה," חזר ואמר גרהאם לאורך השנים.
הרשומה החקיקתית של גרהאם לטובת ישראל היא ארוכה ומרשימה. הוא כתב את חוק טיילור פורס, שכפה אחריות פיננסית על הרשות הפלסטינית וקשר את הסיוע האמריקני להפסקת תשלומים לאסירים מחבלים. הוא לחץ להעברת השגרירות האמריקנית לירושלים, קידם סנקציות נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי כשזה הוציא צווי מעצר נגד נתניהו, ועמד בחזית המאבק נגד תנועת החרם על ישראל. עוד ב-2009 הצטרף לסנאטור הדמוקרטי צ'אק שומר לקידום חקיקה נגד החרמות מסחריות של ישראל.
בנושא איראן לא ידע גרהאם פשרות. כבר בביקורו בירושלים עם הסנאטורים ג'ון מקיין וג'ו ליברמן ב-2010 תמך בשמירה על האופציה הצבאית אם הדיפלומטיה תיכשל. לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ביקר בישראל בתקופת המלחמה ואמר בפברואר השנה: "ללא טבח ה-7 באוקטובר, אינני מאמין שאיראן הייתה עומדת על סף קריסת המשטר." עד לימיו האחרונים ניסח קריאות נגד מי שניסו לשכנע כי האיום על איראן התחזק: "מי שאומר שאיראן חזקה יותר מאשר לפני - מעליב את הצבא האמריקני וחושב בצורה מוטעית, משום שהכלכלה האיראנית בחורבות."
מסלולו הפוליטי עם טראמפ היה אחד מהמסעות המשונים שראה וושינגטון בשנים האחרונות. ב-2016, בעת המירוץ לנשיאות, כינה גרהאם את טראמפ "בלתי ראוי לכהונה" ואף הדגים בסרטון ויראלי כיצד הוא מרסק טלפונים - לאחר שטראמפ פרסם את מספרו האישי. הוא השתמש במגרפה, בלנדר ובאש. "הגעיל ממש," לפי הכל. אלא שאחרי ה-6 בינואר 2021, ולמרות שגרהאם בכה בפני המצלמות ואמר "די, נגמר", - ארבעה חודשים לאחר מכן חזר לתמוך בטראמפ ואמר: "לא נצמח בלעדיו." עמיתו הסנאטור טים סקוט מסר כי "החברות האמיתית שלהם נראתה רק מאחורי הקלעים", וכי יותר ממאה שעות משותפות של גולף היו חלק ניכר מהסיפור.
סגנית שר החוץ הישראלי שרן השכל פרסמה מאמר ובו כתבה: "גרהאם הצהיר בישיר לתוך המצלמה בנחישות: 'אהיה עם ישראל עד יום מותנו.' זה לא היה רטוריקה - זה היה עיקרון קריירה שלם." היא הוסיפה כי גרהאם ראה את האיחוד הישראלי-אמריקני כ"פרויקט מנהטן של המאה ה-21", שיתוף פעולה ביטחוני-טכנולוגי חיוני לשתי המדינות כאחד.
בעת שוושינגטון ומקורבים לסנאטור מעכלים את האובדן, עולה השאלה מי יוכל למלא את מקום גרהאם כקול הברור ביותר בעד ישראל בסנאט. הסנאטור מדרום קרוליינה זכה בפריימריז הרפובליקניים של מדינתו רק לפני חודש, ונראה כי עתידו הפוליטי היה בטוח. משפחתו ביקשה פרטיות, והחקירה הרפואית על נסיבות מותו צפויה להסתיים בקרוב.
ישראל ואמריקה מלוות היום ידיד שנדיר כמותו בפוליטיקה הבינלאומית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה