שוק האג"ח הישראלי מתמודד עם פרשה חדשה שמזכירה במידה מדאיגה את קריסת סימד לפני פחות מחודשיים. בעל השליטה בחברת הנדל"ן קוהאן פרופרטיז, מייק קוהאן, עשה שימוש בכ-9.6 מיליון דולר, כ-30 מיליון שקל, מתוך כספי הנפקת האג"ח שגייסה החברה בבורסת תל אביב בחודש מרץ, לצרכיו הפרטיים. הכסף שימש לפירעון הלוואות על נכסים שאינם חלק כלל מפורטפוליו החברה. בתגובה, צנחו האג"ח של קוהאן בכ-19% ביום המסחר הראשון לאחר הגילוי, והתשואה לפדיון זינקה לכ-14%, שיעור שמשקף ספק עמוק של השוק ביכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה.
הפרטים עלו לאחר שרשות ניירות ערך פנתה לחברה בדרישת הבהרות לגבי זהותו של גורם שהשקיע בנכס שרכשה בשיקגו. מהבירור התגלה כי אותו גורם הוא חברה בשליטת איש העסקים אורי אייזנברג, בנו של שלמה אייזנברג, בעל השליטה בישרס ובמלם תים. החברה של אייזנברג העמידה לקוהאן פרופרטיז הלוואה של 4.7 מיליון דולר בתחילת 2026, שנועדה לטפל בהפרות מול המלווה הבכיר באחד מנכסי החברה. ההלוואה נפרעה בסכום של 7 מיליון דולר ישירות מכספי ההנפקה, אך לא קיבלה כל אזכור בתשקיף ולא בדוח הרבעון הראשון שפורסם במאי. לצד זאת, חברת אייזנברג קיבלה מקוהאן פרופרטיז כ-1.87 מיליון דולר עבור שירותי ייעוץ כלכלי להנפקה.
קוהאן, ששמו המקורי הוא מהראן כהנסייה, יהודי ממוצא איראני שגדל בחיפה והיגר לארה"ב, הקים בשנת 2005 את קבוצת הנדל"ן המניב שלו, שמחזיקה כ-35 נכסים, רובם מרכזים מסחריים, ב-19 מדינות בארה"ב בשווי הוגן של כ-710 מיליון דולר. את קוהאן פרופרטיז הקים באוגוסט 2025 באיי הבתולה הבריטיים, ובמרץ 2026 גייס דרכה 412 מיליון שקל באג"ח בבורסת תל אביב, מתוך מטרה מוצהרת למחזר חובות יקרים ולממן נכסים שהועברו לחברה. לקוהאן יש קשר מוכר לשוק ההון הישראלי: בין 2021 ל-2024 ניהל נכסים בארה"ב עבור חברת הנדל"ן סאמיט של זוהר לוי, עד שהשותפות בין הצדדים הסתיימה.
הדירקטוריון, בראשות צופית הראל, לשעבר מנכ"לית חברת הנדל"ן אספן, נקט צעדים דרסטיים. זכויות החתימה הבלעדיות של קוהאן נשללו לאלתר, וקצין הציות של החברה, ערן קנטי, מונה כמורשה חתימה נוסף שחתימתו תידרש לכל תנועה בחשבונות. בנוסף, מונה סמנכ"ל כספים חיצוני, רואי החשבון הוּנחו לבחון מחדש את כל הדוחות הקודמים, וקוהאן חויב להפקיד מיידית 1.5 מיליון דולר כבטוחה, ועוד 2.5 מיליון דולר עד ה-20 ביולי. קוהאן מצדו טוען כי החזיר את הכספים במלואם לקופת החברה, כחלק מעסקת רכישת בניין משרדים בשיקגו, "לאחר שהבין כי פעל ללא האישורים הנדרשים". הדירקטוריון ציין כי הכספים הושבו, אך ממשיך לבדוק תנועות נוספות מול חברות בשליטת הבעלים.
מי שספג את המכה הגדולה ביותר הוא בית ההשקעות מור. בדיקה מעלה כי מור השקיע בקוהאן פרופרטיז כ-146 מיליון שקל, יותר משליש מסך ההנפקה, באמצעות קופות הגמל וקרנות הנאמנות שלו. מור גם היה המוסדי הגדול ביותר שהשקיע בסימד לפניה, עם כ-190 מיליון שקל. בסך הכול, חשיפתו של מור לשתי הפרשות הגיעה לכ-330 מיליון שקל. אחריו נמצאים הפניקס עם 47 מיליון שקל, מיטב עם 39 מיליון שקל, כלל ביטוח עם 27 מיליון שקל, אלטרנטיב עם 11 מיליון שקל ומגדל שוקי הון עם 8 מיליון שקל. ממור נמסר בתגובה כי "אנליזה, טובה ככל שתהיה, לא יכולה לחזות מעשי הונאה לכאורה", וכי החברה מאמינה שהאג"ח מגובה בביטחונות מספיקים.
ההנפקה של קוהאן הובלה על ידי חברת אי.בי.אי חיתום, שגרפה עמלה של למעלה מ-12 מיליון שקל, כ-3% מסך הגיוס. ההנפקה של סימד הובלה בזמנו על ידי חברת אינפין חיתום, שגרפה כ-15 מיליון שקל. חתם בכיר בשוק הסביר כי חברות ה-BVI מוכנות לשלם עמלות גבוהות יותר מאחר שעלויות המימון בישראל נמוכות משמעותית ממה שהן יכולות לקבל בארה"ב. הדירוג שניתן לאג"ח של קוהאן לפני ההנפקה עמד על A2 ממידרוג, דירוג "השקעה" שמשקף אמון גבוה בכושר הפירעון, ולקוהאן ולסימד כאחת ניתנו דירוגי השקעה נאים.
הפרשה חושפת שוב את הכשל המבני הגלום בחברות ה-BVI שמנפיקות בתל אביב. מדובר בחברות שהוקמו במיוחד לצורך גיוס החוב בישראל, ושאליהן מעביר בעל השליטה חלק מנכסיו. הממשל התאגידי שלהן לא צמח באופן אורגני לאורך זמן, הדירקטוריון וההנהלה הוקמו עם החברה, והפיקוח על פעולות הבעלים מעבר לים מוגבל. כפי שמציין גורם בכיר בשוק: "אנשים באים לגייס כסף בישראל ומתייחסים לחברות כאילו הן עדיין חברות פרטיות". גם רשות ניירות ערך, שאמורה לפקח על ההנפקות, מוצאת את עצמה פועלת בדיעבד, לאחר שהנזק כבר נגרם.
ההבדל המהותי בין קוהאן לסימד הוא שכרגע קוהאן עדיין מתפקדת, בעל השליטה לפחות טוען שהחזיר את הכספים, ויש נכסים משועבדים כבטוחה למחזיקי האג"ח. סימד, לעומתה, כבר נמצאת בהליך הגנה מפני נושים בארה"ב ומוכרת נכסים. אולם השוק זוכר שגם בעלי סימד הבטיחו בתחילה להשיב כספים, ותוך שעות ההבטחה התפוגגה. הרגולטור וגופי ההשקעה הגדולים יצטרכו להחליט האם ממשיכים להזרים כספים לנישה שמגלה שוב ושוב שהיא שדה מוקשים, ואיזה הידוק פיקוח יידרש כדי שהפרשה הבאה לא תחכה מעבר לפינה.
השוק צופה בדריכות אם בית ההשקעות מור והגופים האחרים יפעילו לחץ לשינוי כללי הממשל התאגידי בחברות BVI, ואם רשות ניירות ערך תנסח דרישות גילוי מחמירות יותר לפני ההנפקה הבאה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה