בכירים: לשכת נתניהו מתעלמת מהדלפות - ומפעילה את השב"כ נגד עיתונאים

מערכת שליטה מתוחכמת ומסוכנת נבנתה בשנים האחרונות סביב לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו - כך טוענים גורמים בכירים שחשפו תמונה מטרידה: מצד אחד, הדלפות ממוקדות של מידע סודי שמשרתות את נתניהו מוכשרות בדיעבד ונשארות ללא תגובה. מצד שני, פרסומים ביקורתיים שמביכים את הלשכה הופכים יעד לחקירה ביטחונית של ממש.

צילום: צילום: MathKnight / CC BY-SA 4.0 / ויקימדיה קומונס

אחת הדוגמאות הבולטות שעולות מהטענות היא ההודעה שיצאה ממכונית השרד בעקבות הדיון הסודי על חיסול מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה. אותה הודעה, שהכילה מידע רגיש ממעמד מסווג, לא הובילה לכל חקירה - ולא הייתה כל דרישה לגלות מי הדליף. הסיבה, לטענת אותם גורמים בכירים, פשוטה: ההדלפה שירתה את ראש הממשלה, ולכן עברה בשקט.

לעומת זאת, הלחץ שהופעל לפתוח בחקירה פלילית נגד חדשות 12 על פרסומים שהכעיסו את הלשכה מצייר תמונה שונה לגמרי. על פי הטענות, הפניה לגופי הביטחון לטפל בכתבות ביקורתיות לא נבעה מדאגה אמיתית לביטחון המדינה - אלא ממניעים פוליטיים ברורים של שמירה על דמותו של נתניהו.

החמור מכל, לפי הגורמים המדווחים, הוא השימוש האפשרי ב"כלי" של השב"כ לטובת אינטרסים פוליטיים. השב"כ, שתפקידו המוצהר הוא הגנה על ביטחון המדינה ואזרחיה, נדרש לכאורה לבחור בין שתי נאמנויות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת: הנאמנות למדינה והנאמנות למי שמכהן כראש ממשלה. בחירה כזו, מזהירים הגורמים, עלולה לפגוע ביסודות השירות הביטחוני.

על פי התיאור שעולה מהדיווחים, המנגנון עובד כך: הדלפות שמשרתות את נתניהו עוברות מתוך הלשכה החוצה, ולאחר מכן - כשהעניין כבר הופך ציבורי - הן מוכשרות בדיעבד, כלומר ניתנת להן צידוק רשמי רטרואקטיבי. זה מאפשר לנהנות מהפרסום המחמיא בלי לשאת בסיכון המשפטי הכרוך בהדלפה עצמה.

הדוגמה של הדיון הסודי על חיסול נסראללה מדגישה את הפרדוקס: מידע שסיווגו הביטחוני גבוה ביותר, שדיון עליו מתקיים בתוך מכוניות שרד כדי למנוע האזנות, יצא החוצה מיד לאחר אותו הדיון. ועדיין, איש לא נחקר, איש לא הועמד לדין, ולא נפתחה כל בדיקה פנימית שנודע עליה לציבור.

הגורמים הבכירים שעומדים מאחורי הטענות מציירים מצב שבו עיתונאים, ובעיקר אלה שמכסים את פעולות הממשלה בביקורתיות, חיים תחת איום מתמיד שהדיווח שלהם יוביל לחקירה ביטחונית. זה, לטענתם, מייצר הרתעה ישירה לעיתונות החוקרת - מה שמכונה בעולם הדמוקרטי "אפקט מצנן".

הסכנה שמתוארת אינה מוגבלת לעיתונות בלבד. לפי אותם גורמים, מי שנמצא בסיכון האמיתי הוא דווקא השב"כ עצמו - שירות ביטחוני שהפך, לטענתם, לכלי בידי אינטרס פוליטי במקום להישאר כלי של המדינה. שימוש כזה, אם מוכח, עלול לפגוע קשות באמינות השירות ובאפקטיביות שלו לשנים רבות קדימה.

לשכת ראש הממשלה לא הגיבה עד כה לטענות אלה בצורה ישירה ומפורטת. בינתיים, הפרשה מחכה למי שיהיה מוכן לחקור אותה לעומק - ולשאלה אם גופי הפיקוח הממשלתיים, כמו ועדת הביקורת של הכנסת ומבקר המדינה, ייקחו על עצמם לבדוק את ממצאי הגורמים הבכירים.