ערב ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק ההפרדה המגדרית בהשכלה הגבוהה, פרסמו כל תשעת דיקני בתי הספר לרפואה בישראל מכתב התרעה יוצא דופן לחברי הכנסת. הדיקנים מזהירים באופן חד-משמעי כי החלת החוק על לימודי הרפואה ומקצועות הבריאות תפגע קשות באיכות הטיפול הרפואי בארץ ותסכן את בריאות הציבור.
בלב האזהרה עומדת טענה מקצועית ברורה: אישור החוק יהפוך את המגדר למרכיב הקובע בהכשרת צוותים רפואיים, במקום את מומחיותם של המרצים. "במקום שהמרצה, המומחה או המומחית הטובים ביותר, ילמדו את הסטודנטים, המגדר יהפוך להיות המרכיב הקובע", כתבו הדיקנים. לצד זאת הם הציגו שאלה מחודדת לנבחרי הציבור: "שאלו את עצמכם מה הייתם רוצים במקרה וחס וחלילה קרוב משפחתכם יזדקק לניתוח - האם מי שינתח יהיה איש או אשת המקצוע הטובים ביותר, או כירורג מהמגדר הנכון?".
פרופ' ארנון אפק, דיקן בית הספר דינה רקנאטי לרפואה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל מכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא, הבהיר כי מדובר בסוגיה מקצועית ולא פוליטית. "עתיד ההשכלה בישראל בכלל, וברפואה בפרט, יינזק באופן בלתי הפיך מהתהליך של הפרדה מגדרית", אמר. לדבריו, הלמידה המשותפת של גברים ונשים אינה עניין אידאולוגי אלא תנאי יסוד להכשרה רפואית נאותה. "גברים ונשים שונים לחלוטין בעולם הרפואה. האם יעלה על הדעת שחוקר או רופא לא יכיר את האספקטים של המין השני, לא יהיה מודע להם?".
השלכה קריטית נוספת שמציינים הדיקנים נוגעת לשאלת ההכרה הבינלאומית. לטענתם, הפגיעה בלימוד המשותף תוביל לאובדן ההכרה וההערכה הבינלאומית כלפי מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. "כתוצאה מכך, רופאים ישראלים לא יוכלו לצאת להתמחות-על בבתי החולים המובילים בחו"ל, מה שיוביל לפגיעה אנושה בזמינותם ובאיכותם של הרופאים המומחים בארץ", נכתב במכתב. פרופ' אפק הוסיף כי "אם נגיע למצב שבו יש מקומות שמלמדים בהפרדה, נהפוך למדינה שמלמדת מכורח המציאות שלא לפי ההכרה בעולם. זה אומר שהרופאים שלנו לא יוכלו להשתלם בעתיד בחו"ל".
הדיקנים מדגישים עוד כי הלימוד הקבוצתי המשולב, שבו לומדים יחד סטודנטים חרדים, ערבים וחילונים, הוא הבסיס ללימוד איכותי המותאם לצורכי כלל האוכלוסייה. "כל אחד מהסטודנטים בקבוצה יכול להאיר ולהסביר לחבריו את הייחודיות והצרכים הייעודיים של הקהילה שלו", ציינו, תוך שהם מזכירים את עקרון הרמב"ם, לפיו על המערכת הרפואית לראות מולה קודם כל אדם, ללא הבדלי מגדר או מעמד.
פרופ' אפק הציג עמדה מורכבת ביחס לשאלת ההפרדה המגדרית בכלל: הוא הסביר כי לתואר הראשון יש היגיון מסוים בהסדר הקיים, שנועד לסייע בשילוב המגזר החרדי בשוק העבודה. "הפשרה הזו, גם לדעתי היא פשרה הכרחית, גם בעייתית באופן מקצועי במידה רבה", אמר. אולם את הרחבת ההפרדה לתארים מתקדמים - שני ושלישי - הוא דחה מכל וכל. "יש תארים מקצועיים כמו רפואה ופסיכולוגיה, שבהם הלימודים המשולבים קריטיים להכשרה הנכונה".
החתומים על המכתב כוללים את תשעת ראשי בתי הספר לרפואה בישראל: פרופ' רלי הרשקוביץ מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' אורלי אבני מאוניברסיטת בר-אילן, פרופ' קרן אברהם מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' ארנון אפק מאוניברסיטת רייכמן, פרופ' עמי אהרונהיים מהטכניון, פרופ' איילת ארז ממכון ויצמן למדע, פרופ' חיים ביטרמן מאוניברסיטת חיפה, פרופ' איריס ברשק מאוניברסיטת אריאל בשומרון ופרופ' אלי פיקרסקי מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
על פי הצעת החוק כפי שאושרה בוועדת החינוך, מדובר בתיקון לחוק זכויות הסטודנט, המרחיב את האפשרות לקיים מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית גם בתארים מתקדמים - שני ושלישי. ההשתתפות במסלולים אלה תהיה וולונטרית, ולא תחול במרחבים הציבוריים של המוסד. בנוסף, כל מוסד המעוניין לפתוח מסלול כזה יידרש לקבל אישור ספציפי מהמועצה להשכלה גבוהה. המצב הקיים מגביל את ההפרדה המגדרית למסגרות חרדיות ובעיקר ללימודי תואר ראשון, ולא מאפשר הפרדה במרחבים ציבוריים. הצעת החוק מבטלת בכך את החלטת בית המשפט העליון, שקבע בעבר כי אין לקיים לימודים בהפרדה מגדרית במסגרת תארים מתקדמים.
הדיקנים מזהירים כי גם אם כיום החוק "רק מאפשר" לימוד בהפרדה, "מחר הוא עשוי להיות מלווה בהקצאת משאבים ייעודית, ומערכת ההשכלה הגבוהה והבריאות המשוועות למשאבים יאלצו להיכנע לתכתיב בלתי אפשרי זה". הם קוראים לנבחרי הציבור להצביע נגד החוק ולהבטיח את עתיד הרפואה בישראל.
ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית על הצעת החוק צפויה להתקיים במהלך השבוע בכנסת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה