טראמפ הודיע לקונגרס: הכוחות האמריקנים תקפו מטרות באיראן ביום רביעי

ארצות הברית הכריזה רשמית על הטלת מצור ימי על נמלי איראן ועל מצר הורמוז, שחל החל מהלילה בשעה 23:00 שעון ישראל. מדובר בצעד חסר תקדים בעוצמתו, שצפוי לטלטל את המצב הגיאופוליטי באזור ולהרעיד את שוקי הנפט ברחבי העולם.

הנשיא דונלד טראמפ הודיע רשמית לקונגרס כי הלחימה מול איראן חודשה. במכתב שנשלח למנהיגי הקונגרס ביום רביעי נכתב כי הכוחות האמריקאיים ביצעו "פעולות הגנתיות נגד מטרות בתוך איראן". במקביל, הצהיר טראמפ בראיון טלפוני לרשת פוקס ניוז כי ארה"ב משתלטת על מצר הורמוז. "אנחנו משתלטים על המצר. אין להם כלום, אין להם דבר", אמר הנשיא. הוא הוסיף כי הצו ניתן בשל כך ש"הייתה לנו עסקה עם האיראנים, והם הפרו אותה - מדובר בקבוצה של אנשים רעים".

צילום: נוצר באמצעות AI

טראמפ אף הכריז כי "מתוך עקרון של הוגנות", בכוונתו לגבות דמי מעבר של 20 אחוזים מערך כל מטען שיעבור במצר הורמוז. המרכז המשותף למידע ימי, בהובלת חיל הים האמריקאי, הודיע רשמית כי "המצור האמריקאי חל על כל תנועת כלי השיט, ללא קשר לדגל שהם נושאים", וכי "צבא ארה"ב יתחיל באכיפת המצור הימי על כל הנמלים והאזורים החופיים של איראן", לרבות נמלים ומסופי נפט. עם זאת, ההודעה כללה הבהרה אחת: המצור לא ימנע מעבר חופשי וניטרלי דרך מצר הורמוז אל יעדים שאינם איראניים.

הניסוח שנבחר בהודעה הרשמית - "פעולות הגנתיות" - הוא כלי פוליטי מוכר, המאפשר לאדמיניסטרציה לטעון שלא פתחה במלחמה. אולם שאלה מרכזית נותרת ללא מענה פומבי: מה בדיוק הותקף. "מטרות באיראן" יכול להיות מתקן גרעיני, בסיס צבאי, מערכת הגנה אווירית, מנהיגות, או שילוב של כמה מהם - והפער בין מה שנאמר לבין מה שלא נאמר הוא לב הסיפור.

ההכרזה על חידוש הלחימה מציתה מחדש את המחלוקת הגדולה בין הבית הלבן לבין הקונגרס: האם הנשיא רשאי לנהל מלחמה ללא אישורם. ההודעה נשלחה בין היתר מכוח חוק סמכויות המלחמה משנת 1973, המחייב את הנשיא להודיע לקונגרס בתוך 48 שעות מתחילת כל פעולה צבאית, ומחייב את סיומה תוך 60 יום אלא אם הקונגרס יאשר את המשכה. שני בתי הקונגרס הצביעו כבר בעד החלטות המורות לטראמפ לסיים את המלחמה או לבקש את אישורם להמשכה, אך הצבעות אלה היו סמליות בלבד ואין להן כוח מחייב. הבית הלבן ממשיך לטעון כי טראמפ פועל לחלוטין במסגרת סמכותו החוקתית כמפקד העליון של הכוחות המזוינים.

המהלך מסמן הסלמה חדה ביחסים בין וושינגטון לטהרן, לאחר שנחתמה הפסקת אש שנועדה לסיים את סבב הלחימה הקודם. עד כה, ארצות הברית הסתפקה בסנקציות כלכליות ובלחץ דיפלומטי, אך הטלת מצור ימי היא כבר פעולה צבאית לכל דבר ועניין, שמחייבת נוכחות של כוחות הצי האמריקאי באזור המפרץ הפרסי.

מומחים לענייני המזרח התיכון מציינים כי צעד מסוג זה עלול לגרור תגובה איראנית חריפה. איראן איימה בעבר כי תחסום את מיצר הורמוז, אחת מנקודות המפתח הקריטיות ביותר לתנועת הנפט בעולם, אם תרגיש שהיא מאוימת. כשליש מסך הנפט הגולמי שעובר בים עובר דרך מיצר זה.

בישראל מתקבלים הדיווחים בתשומת לב רבה. ישראל, שנמצאת בסכסוך ממושך עם איראן ורואה בה איום קיומי, עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות. הסלמה צבאית בין וושינגטון לטהרן עשויה לשנות את מאזן הכוחות האזורי ולהשפיע ישירות על המצב הביטחוני מול צפון הארץ ועל העימות הרחב יותר עם הציר האיראני.

שוקי הנפט כבר מגיבים בעצבנות לאור הצפי להכרזה. מחיר הנפט הגולמי עלה בשעות האחרונות, כאשר סוחרים מתחילים לתמחר סיכון של שיבוש משמעותי באספקה האיראנית. איראן היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, גם אם הסנקציות הנוכחיות כבר הקטינו את יצוא הנפט שלה בצורה ניכרת.

כרגע טרם נמסרה תגובה רשמית מטהרן להכרזה האמריקאית. בדרך כלל, הנהגת איראן נוהגת להגיב בחריפות לכל מהלך שנתפס כאגרסיה. לא ברור עדיין האם איראן תנסה לאתגר את המצור בפועל, תגיב באמצעות גורמים שלוחים כמו חיזבאללה והחות'ים, או תנסה להגיע לפשרה דיפלומטית.

בשלב זה לא ברור גם כיצד יגיב הקונגרס להתפתחויות האחרונות. בשעות הקרובות צפויות לצוף שאלות ולחץ דו-מפלגתי לקבל פרטים מלאים על הפעולות ביום רביעי, היקפן, ומה מתוכנן הלאה. השאלה המשפטית של סמכות הנשיא להמשיך בלחימה ללא אישור עלולה לעלות שוב לדיון, אם כי ההצבעות הקודמות לא הניבו תוצאה מחייבת. ממשל טראמפ צפוי להמשיך לעמוד על עמדתו כי הנשיא מוסמך חוקתית לפעול כפי שפועל.