הכנסת אישרה הערב בקריאה שנייה ושלישית את חוק יסוד לימוד תורה, ברוב של 63 תומכים מול 52 מתנגדים. זה חוק יסוד חדש שלא נוסף לספר החוקים הישראלי מזה עשרות שנים, והוא קובע כי "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". ולא כולם בקואליציה שמחו: חברי הכנסת יולי אדלשטיין ודן אילוז מהליכוד הצביעו נגד. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא טרח להגיע להצבעה כלל.
את החוק יזם יושב-ראש דגל התורה, חבר הכנסת משה גפני, שבירך על המהלך בנאום מליאה ואמר כי "היום נעשה צעד היסטורי. במשך אלפי שנים לימוד התורה היה הכוח ששמר על העם היהודי. מדינת היהודים שבה ומתחברת לערכי הנצח שעליהם נבנה העם היהודי". חבר הכנסת יעקב אשר הצטרף ואמר כי עבור הציבור החרדי מדובר בעמוד השדרה של הקיום היהודי.
אבל מחוץ לספסלי החרדים, הטון היה שונה לחלוטין. ח"כ חילי טרופר ויועז הנדל, יושב-ראש ארגון המילואימניקים, יצאו בתגובה חריפה: "כך נראית יריקה בפרצופם של לוחמי צה"ל הגיבורים. תסתכלו על סדר היום של הכנסת השבוע, ותסתכלו על החיים של אזרחי ישראל. הפער הזה הוא ניתוק מוחלט". הנדל הוסיף כי "הלוחמים, הפצועים ומשפחות הנופלים מסתכלים על מה שקרה היום בכנסת ומתביישים. גם אנחנו צריכים להשפיל מבט בפניהם".
ח"כ אביגדור ליברמן לא חסך מילים ותיאר את ההצבעה כ"קואליציית ההשתמטות שמבצעת מכירת חיסול של המדינה". לדבריו, החוק מהווה בגידה בחיילי צה"ל ובמילואימניקים. ח"כ גלעד קריב תיאר את החוק כבעל "צחנה פוליטית ומוסרית" וטען כי "מדובר בחוק שנולד בחטא". ח"כ אפרת רייטן הייתה ישירה יותר: "נתניהו עיגן הערב בחוק יסוד את ההשתמטות מצה"ל. זו תעודת כניעה של ממשלה שהפקירה את המשרתים".
ח"כ מיכל וולדיגר, שייכת לקואליציה, בחרה בגישה אחרת לגמרי ופנתה ישירות ללוחמי הקרב ולמשפחות השכולות, והתנצלה בפניהם על "המציאות המורכבת". ח"כ קארין אלהרר כתבה כי "נתניהו, אבי הדיל המסריח שמאחורי החוק הזה, לא טרח להתייצב להצביע. החוק הזה הוא כתם מוסרי נורא על כנסת ישראל. נבטל אותו מיד כשניבחר".
נפתלי בנט, יושב-ראש מפלגת "ביחד", קרא לממשלה "הכי אנטי-ציונית שפועלת נגד משרתיה ונגד התורה", ואמר כי הממשלה הבאה תבטל את "חוקי הכאוס".
ההצבעה לא נפלה מהשמים. שבועות לפניה איימו מנהיגי המפלגות החרדיות להחרים הצבעות קואליציה כל עוד הצעות החוק שלהם לא מתקדמות. ההצבעה על חוק יסוד לימוד תורה היא חלק ממרוץ חקיקה של הקואליציה לפני פגרת הכנסת ולפני הבחירות הקרובות. בנוסף לחוק זה, מקודמת גם חקיקה שתקפיא זמנית את מעצרי המתחמקים מגיוס. ראש המטה הכללי, אלוף רמי נשר, שלח אגרת לשר הביטחון ישראל כץ שבה הזהיר כי הקפאת המעצרים תפגע בגיוס ותיצור סיכונים ביטחוניים חמורים.
הנוסח שעבר הסיר שתי סוגיות שגרמו לוויכוחים פנים-קואליציוניים: את ה"איזון" בין לימוד תורה לשירות צבאי, ואת ההשוואה המפורשת בין לומדי תורה לבין חיילים. אבל המוסד הישראלי לדמוקרטיה הזהיר כי גם עם השינויים, "העלאת לימוד התורה למעמד חוקתי עשויה לשמש בסיס להצדיק ניסיונות עתידיים לפטור חרדים מהצבא ולהמשיך לממן ישיבות ומשתמטים".
תוך דקות מתום ההצבעה הוגשה העתירה הראשונה לבית המשפט העליון. התנועה לאיכות השלטון טענה כי "מאחורי השם התמים הזה מסתתר ניסיון להכניס את ההשתמטות והפטור מגיוס לתוך סל חוקי היסוד של מדינת ישראל, כדי לעקוף את פסיקות בג"ץ על שוויון בנטל". לדבריהם, מטרת החוק היא לתת לבית המשפט "משקל נגד" מול עקרון השוויון, ולהכשיר בעתיד פטורים והטבות למשתמטים. "חוק היסוד הזה נולד בדיל פוליטי, נחקק בחיפזון וללא דיון ציבורי אמיתי", סיכמו בתנועה.
כעת עוברת העתירה לשולחן בית המשפט העליון, שכבר פסק בעבר פסיקות נוקבות בסוגיית שוויון הנטל. טרופר והנדל הצהירו מצידם כי "נפעל לבטל את החוק שמבזה את התורה, ונקדם חוקים שיקדמו שירות לכולם ומוסיפים כבוד לתורה".
חוק יסוד לימוד תורה עומד כעת בפני ביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון, ועם הבחירות הקרובות הפכה שאלת שוויון הנטל מחדש לפצצה פוליטית שכל המפלגות ינסו לנצל לטובתן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה