ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה אמש את הוראת השעה להותרת שירות החובה על 32 חודשים, ודחתה בכך את תוכנית הקיצור ל-30 חודשים שהייתה אמורה להיכנס לתוקף כבר ביולי 2024. בהצבעה תמכו שמונה חברי ועדה, ואחד התנגד. כעת עוברת הצעת החוק לאישור מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
אבל מאחורי ההצבעה הנוחה מסתתרת אזהרה חמורה שהושמעה בדיון עצמו: אנשי צה"ל הבהירו לחברי הוועדה שגם ה-32 חודשים לא מספיקים. לפי עמדת הצבא, הוא זקוק להארכה עד 36 חודשים. ובינתיים המצב בשטח, לפי העדויות שהושמעו, מחמיר.
ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, תת-אלוף שי טייב, לא התעלף מהמילים. הוא אמר ישירות לחברי הוועדה: "המערך הסדיר מגיע לקצה היכולת שלו, וגם מערך המילואים עלול להגיע מעבר לכך. בחלק מהיחידות הוא אף עלול לקרוס, בוודאי אם תהיה הפחתה נוספת בשירות החובה שתאלץ אותנו להפעיל עוד יותר אנשי מילואים". ולא עצר שם. טייב הוסיף: "המשמעות של חזרה ל-30 חודשי שירות היא קשה מאוד. אם הדבר הזה יקרה, תהיה ירידה מיידית של אלפי לוחמים".
זוהי תמונת מצב שמישהו היה צריך לומר בקול: צבא שנמצא בעיצומה של מלחמה, שמערך המילואים שלו קרוב לסף, ושמקבל עכשיו חוק שלדבריו עצמו אינו מספיק. ה-32 חודשים הם לא בשורה - הם עצירת הדמם. הפתרון, לפי אנשי הצבא, עוד לא על השולחן.
על רקע זה מגיעה גם הפניה של מזכיר הממשלה יוסי פוקס לחברי הוועדה, שניסה לנטרל רעש פוליטי שמגיע תמיד כשמדברים על שירות חובה בישראל של 2026. פוקס אמר: "צריך לשים לרגע בצד את המחלוקת על גיוס החרדים, משום שמדובר בפגיעה מיידית בצה"ל". דיונים לעומק על משך השירות, הוסיף, יגיעו רק בעתיד - בידי הממשלה הבאה. עד אז: 32 חודשים, ולא דבר נוסף.
ומה עם מי שנגרם לו נזק ישיר? החוק כולל מנגנון תגמול פרוגרסיבי לחיילי "דור המעבר", מגויסי יולי 2024 עד יוני 2026, שתוכניות השחרור שלהם השתנו בלי שנשאלו. לפי המודל שגיבשו משרד האוצר, משרד הביטחון וצה"ל, לוחם חוד בשירות חובה שייאלץ לשרת 32 חודשים עשוי לקבל תגמול כולל של כ-8,782 שקלים בחודש בחודשים 31 ו-32 של שירותו.
שיעור הפיצוי לא זהה לכולם. מתגייסי יולי 2024 עד יוני 2025, שהתחייבו לשרת כשהציפייה לקיצור הייתה ממשית, יקבלו 100% מההטבה. מתגייסי יולי 2025 עד יוני 2026 יקבלו 75% ממנה. ואלה שיגויסו מכאן ואילך ישרתו 32 חודשים כנקודת מוצא, ולא יקבלו תגמול מיוחד עבור החודשים האחרונים.
הלוגיקה ברורה: ככל שהחייל קרוב יותר לשחרור המקורי שלו ביום כניסת החוק לתוקף, כך הוא קיבל פחות זמן להיערך, וכך גבוה יותר הפיצוי שלו. זו גישה הוגנת על הנייר, אך חיילים שכבר תכננו מה הם עושים ביולי 2026 יצטרכו לשנות את התוכניות גם עם הכסף.
ההוראה החדשה גם מסמנת אופק ברור לקיצור העתידי: שירות של 30 חודשים לא ייכנס לתוקף לפני יוני 2029. מי שיגויס בחודש זה יהיה הראשון שישתחרר אחרי 30 חודשים בלבד, בינואר 2032. עד אז, חמש שנים של 32 חודשים.
כעת עוברת הצעת החוק לאישור הכנסת במליאה. אישורה צפוי כבר בימים הקרובים. אך גם לאחר שתיחתם, השאלה האמיתית תישאר פתוחה: אם הצבא עצמו אומר שהוא צריך 36 חודשים, מי ומתי ייעז להעלות את זה כהצעת חוק.
הצעת החוק תועלה לאישור מליאת הכנסת בימים הקרובים, בעוד דרישת צה"ל להארכה מעבר ל-32 חודשים נותרת ללא מענה חקיקתי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה