משרד הבריאות פרסם היום לראשונה דו"ח השוואתי מקיף של זמני ההמתנה ל-19 סוגי ניתוחים אלקטיביים ב-28 בתי חולים ציבוריים בישראל, לצד דו"ח נפרד לזמני ההמתנה לבדיקות MRI. הנתונים חושפים פערים עמוקים בין בתי חולים שכנים, בין מחוזות ובין קופות חולים - כשבחלק מהמקרים ההפרש בין בית חולים אחד לאחר מגיע לחצי שנה, לאותו הליך רפואי בדיוק.
הדוגמה הבולטת ביותר שעולה מהנתונים נוגעת לניתוח כפתורים לילדים - החדרת שפופרת זעירה לאוזן לשיפור השמיעה. ילד שיופנה לניתוח זה בבית החולים איכילוב ימתין כשבוע בלבד. אותו ילד, עם אותה בעיה רפואית, ימתין בבית החולים סורוקה כ-129 ימים, כלומר כמעט חצי שנה. גם בניתוח שקדים, הנפוץ מאוד בקרב ילדים, זמן ההמתנה החציוני באיכילוב עומד על שבוע בלבד, לעומת 154 ימים במרכז הרפואי לגליל ו-130 ימים בבית החולים העמק.
בניתוחי קטרקט, שמתבצעים בישראל בהיקף הגדול ביותר מבין כל הניתוחים האלקטיביים - כ-32,500 ניתוחים בשנת 2024 - הפערים אינם פחות חדים. זמן ההמתנה החציוני בבית החולים כרמל בחיפה עומד על 202 ימים, בעוד שבלניאדו בנתניה ניתן לעבור את אותו הניתוח תוך 22 ימים בלבד. בסורוקה זמן ההמתנה עומד על 119 ימים, ובמרכז הרפואי שמיר - 27 ימים. ניתוחים לתיקון בקע מציגים פער דומה: 13 ימים בברזילי, לעומת 112 ימים בבילינסון ו-114 ימים בכרמל.
הניתוח שבו נרשמת ההמתנה הארוכה ביותר ברמה הארצית הוא יישור מחיצת האף, עם חציון של 89 ימים. אחריו מדורגים ניתוחי שקדים ואדנואידים עם 78 ימים, החלפת מפרק הברך עם 70 ימים, וניתוחי כפתורים עם 64 ימים. החלפת מפרק הירך מחייבת המתנה של 57 ימים, וניתוחים בריאטריים וכריתת בלוטת התריס דורשים בין 55 ל-56 ימי המתנה בממוצע. בבית החולים הדסה עין כרם זמן ההמתנה החציוני ליישור מחיצת האף מגיע ל-260 ימים, ובמרכז הרפואי לגליל ל-250 ימים. מחצית מהמטופלים שנזקקים לניתוח זה - 49% - ממתינים יותר מ-90 יום. לעומת זאת, ניתוחים אונקולוגיים מציגים את זמני ההמתנה הקצרים ביותר: כריתה ושחזור שד עם חציון של 25 ימים, כריתת המעי הגס עם 27 ימים, וניתוחי מוח עם 30 ימים בלבד.
בחינה רוחבית של הנתונים מציגה מגמה שחוזרת בכמה סוגי ניתוחים. רמב"ם, איכילוב, ברזילי, זיו, וולפסון והמרכז הרפואי צפון נבלטו במספר תחומים עם זמני המתנה קצרים יחסית. מנגד, כרמל, העמק, סורוקה, הדסה הר הצופים, הדסה עין כרם וקפלן הופיעו בכמה סוגי ניתוחים עם זמני המתנה ממושכים יותר. הדו"ח מציין כי אין לקבוע בית חולים אחד שבו ממתינים הכי הרבה לניתוחים, מאחר שזמני ההמתנה משתנים בהתאם לסוג הניתוח, וייתכן שבית חולים יציג זמינות גבוהה בניתוח אחד וזמני המתנה ארוכים בניתוח אחר.
גם נתוני בדיקות ה-MRI חושפים תמונה מורכבת. בשנת 2025 בוצעו בישראל 570,076 בדיקות MRI - עלייה של 8.8% לעומת השנה הקודמת. אולם למרות הגידול בביקוש, זמן ההמתנה הממוצע הארצי עמד על 55 ימים, ואף ירד מעט לעומת 57 ימים בשנת 2024. הפערים בין קופות החולים הם ניכרים: מבוטחי כללית ממתינים בממוצע 63.7 ימים לבדיקה, לעומת 35.5 ימים בלבד למבוטחי מאוחדת. מכבי עומדת על 50.6 ימים ולאומית על 46.4 ימים. הבדיקות שבהן מחכים הכי הרבה הן בדיקות שד ובדיקות בטן ואגן, בעוד שבדיקות שלד ושריר הן בעלות זמני ההמתנה הקצרים ביותר.
הדו"ח מצביע גם על פערים גיאוגרפיים חדים בנגישות לבדיקות MRI. בירושלים מבצעים 94% מהתושבים את הבדיקה במחוז מגוריהם, ואילו במרכז הארץ - רק 50% מהתושבים. כלומר, מחצית מתושבי המרכז נאלצים לנסוע מחוץ לאזורם לצורך הבדיקה. ביהודה ושומרון לא קיים כלל מכשיר MRI. זמן ההמתנה הארוך ביותר לבדיקה נרשם בקרב ילדים ובני 65 ומעלה, בין היתר מפני שבדיקות רבות לילדים דורשות הרדמה כללית ותיאום עם מרדים.
פרופ' אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת הטכנולוגיות הרפואיות, המידע והמחקר במשרד הבריאות, שהובילה את המדידה, הסבירה כי זמני המתנה ארוכים אינם מעידים בהכרח על כשל: "לפעמים זה נובע מרצון של מטופל להמתין ולחכות יותר זמן לניתוח כי הוא רוצה לבחור בבית חולים או מנתח מסוים". עם זאת, היא הדגישה כי מטרת הדו"ח היא לייצר שקיפות שתוביל לשיפור: "אנחנו מאמינים שהדרך הזאת, שאנחנו משקפים לציבור ולמערכת את מה שקורה - משם מתחיל השיפור".
גורם נוסף שמשפיע על הנתונים הוא בחירות המטופלים עצמם. במקרים רבים מטופלים בוחרים להמתין זמן ארוך יותר כדי לעבור ניתוח אצל מנתח מסוים או בבית חולים מסוים, מה שמשפיע על הנתונים ומסבך את ההשוואה בין המוסדות.
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הדגיש את ההיבט התחרותי של פרסום הנתונים: "כשמנהלים יקבלו את הנתונים ויראו את הביצועים שלהם ביחס למוסדות אחרים, זה מייצר כשלעצמו מוטיבציה גדולה לשיפור". לשאלה האם חודשיים המתנה הוא זמן ארוך או קצר, ענה בר סימן טוב: "אי אפשר לענות בכן ולא. אם ניתוח אינו דחוף ומטופל רוצה לבחור בבית חולים מסוים כי הוא מרגיש שם בטוח יותר, אז חודשיים הם זמן המתנה לגיטימי. אם מדובר בניתוח שנעשה בהקשר של מחלה ממאירה, מובן שזמן ההמתנה הזה הוא ארוך מדי".
על אף הפערים הפנימיים, ישראל נמצאת במקום טוב בהשוואה בינלאומית. בכל חמשת סוגי הניתוחים שדווחו לארגון ה-OECD, זמני ההמתנה בישראל קצרים משמעותית ממדינות מפותחות אחרות. הפער הבולט ביותר הוא בהחלפת מפרק הברך: 70 ימים בישראל לעומת 199 ימים בממוצע ב-OECD. בהחלפת מפרק הירך: 57 ימים לעומת 110. בניתוח קטרקט: 50 ימים לעומת 68. גם מכשירי ה-MRI, שמספרם גדל מ-10 בשנת 2008 ליותר מ-70 כיום - גידול של 600% - מנוצלים ביעילות גבוהה יותר מאשר בקנדה, שבדיה ונורבגיה, למרות שמספרם למיליון נפש נמוך יותר.
בתי חולים שנרשמו בהם זמני המתנה גבוהים הגיבו לדו"ח. ד"ר שרון קמה, סגנית מנהל בית החולים כרמל, מסרה כי "זמני ההמתנה שנמדדו בכרמל ארוכים מהרצוי ואנו פועלים לצמצומם", ואף ציינה כי בית החולים משיק מיזם חדשנות לשיבוץ מותאם אישית לניתוחי קטרקט. מהמרכז הרפואי העמק נמסר כי בשנת 2025 נפתח אגף ניתוחים חדש וממוגן, ובחודשים הקרובים יתווספו חדרי ניתוח שיגדילו את התשתית ב-40%. משרד הבריאות הודיע כי ימשיך לפרסם נתוני השוואה מדי שנה, במטרה להוביל לקיצור הדרגתי של זמני ההמתנה בכלל המוסדות הרפואיים בישראל.
הנתונים המלאים של הדו"ח ייבחנו בשבועות הקרובים על ידי הנהלות בתי החולים וקופות החולים, שצפויות להציג תוכניות פעולה לצמצום הפערים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה