מחטף תקציבי באישון לילה בוועדת הכספים של הכנסת הסתיים הלילה בעימות חריף: היועצת המשפטית של הוועדה, עורכת הדין שלומית ארליך, קבעה כי ההצבעות שקיים יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת חנוך מילביצקי מהליכוד, אינן חוקיות ואינן תקפות. המכתב שלה, שכבר הועבר ליועצת המשפטית לכנסת ולייעוץ המשפטי של משרד האוצר, מאשים את מילביצקי ב"הפרה מכוונת" של נוהלי העבודה.
במוקד הסערה עומדת פנייה תקציבית מספר 100, שעניינה תקציב משרד ראש הממשלה - סכום של 393 מיליון שקל. בין הסעיפים: 100 מיליון שקל למערך ההסברה הלאומי, 90 מיליון שקל למיגון משרד ראש הממשלה, 25 מיליון שקל למטוס "כנף ציון", ו-8.1 מיליון שקל לאבטחת השר לשעבר רון דרמר. לפנייה לא צורפה חוות דעת משפטית, לא צורפו החלטות ממשלה, וחסרה בה היסטוריה תקציבית מלאה. משרד האוצר העביר אותה לוועדה בסביבות השעה 23:00 בלילה.
נוהל הוועדה משנת 2015 ברור: פניות חייבות להיות מופצות לחברי הוועדה יומיים לפני הדיון, לאחר בחינה משפטית והשלמת חוסרים. מילביצקי הורה לפרסם את הפנייה עוד לפני שחלפו יומיים ולפני כל בחינה משפטית. במהלך הדיון עצמו הצהיר תחילה כי אינו מתכוון להביא את הפנייה להצבעה - ואז שינה כיוון והצביע. חברי הכנסת מהאופוזיציה נטשו את האולם במחאה. ארליך קובעת: ההצבעה אינה תקפה.
פגם חמור שני נמצא בבקשת עודף מספר 18-002, שעניינה העברת עודפי תקציב של הרשויות המקומיות משנת 2025 לשנת 2026 - כ-970 מיליון שקל. לפי מכתב ארליך, בבקשה עצמה מצוין כי קיימת חריגה מהתקציב המאושר בסכום של כ-67.6 מיליון שקל. ארליך כתבה שכבר ב-27 במאי 2026 הזהירה את הייעוץ המשפטי של האוצר כי הבקשה לוקה ב"פגם חוקי חמור" ואין לדון בה. מילביצקי דחה את האזהרה, קיים דיון, הצביע - והבקשה אושרה. גם הצבעה זו מוגדרת במכתב כלא תקפה.
האופוזיציה בוועדה לא נרדמה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק וחבר הכנסת נאור שירי, שניהם מיש עתיד, דרשו מארליך לעצור את ההעברה עוד לפני שהדיון החל. בליאק אמר בדיון: "הנוהל קיים כדי שתהיה יכולת ללמוד את הפנייה. למה ללכת עם הראש בקיר בניגוד לכל הכללים". חברת הכנסת נעמה לזימי מהעבודה הוסיפה: "מדובר בכשלים ברורים ובדברים שגם ככה עקומים - זה חריג וחמור". היא דרשה לעצור את ההצבעה עד לקבלת הסברים.
מילביצקי הסביר את ההאצה בעובדה אחת פשוטה: הכנסת תתפזר בעוד כמה ימים לפגרת הבחירות. כלומר, מי שרוצה לאשר את ההעברות חייב לעשות זאת עכשיו - גם אם הנוהל נרמס בדרך. זו לא בהכרח הצדקה משפטית, אבל היא מסבירה את לוח הזמנים ואת הלחץ לסגור כמה שיותר לפני שהמכונה נעצרת.
בביקורת נפרדת תקפה חברת הכנסת אורית פרקש הכהן את בקשת ה-100 מיליון שקל למערך ההסברה הלאומי. "מדובר בתוספת אדירה לגוף שנכשל בתפקידו", אמרה. נציגת משרד ראש הממשלה הסבירה מנגד כי הכסף מיועד להקמת פלטפורמות הסברה בזמן אמת, פעילות מול קהל אוונגלי, מחקרי עומק ופעילות לחיזוק נרטיב ישראל בארצות הברית. הכסף יועבר מתקציב משרד החוץ שקיבל השנה כחצי מיליארד שקל לצורך הגברת מאמצי ההסברה.
שאלות נוקבות עלו גם לגבי 8.1 מיליון שקל לאבטחת השר לשעבר דרמר. נציגת אגף התקציבים הסבירה כי גורמי הביטחון הם שקובעים את רמת האבטחה, ועלות אבטחה של שר נעה בין 3 ל-12 מיליון שקל בשנה. בליאק ציין כי לפי נתונים שקיבל בעבר, סך אבטחת כל השרים מגיע ל-30 מיליון שקל בשנה - מה שגרם לשירי לתהות בקול כיצד אבטחת שר לשעבר אחד מגיעה לכמעט שליש מהסכום הזה.
ארליך התייחסה גם לפנייה תקציבית שלישית, מספר 21, בסעיף "הוצאות שונות", שכוללת חריגות בשתי תוכניות: מיליון שקל בפיצויים למשפחות ילדי תימן ו-400 אלף שקל בפעילות הקרן למודרי אשראי. לגבי פנייה זו קבעה ארליך כי ככל שמילביצקי ירצה להביאה להצבעה בעתיד, יהיה צורך לתקן את הפגמים ולקיים את הדיון מחדש מאפס.
כעת השאלה המרכזית היא מה יעשה הייעוץ המשפטי לכנסת עם הקביעות האלה. ההצבעות כבר התקיימו, ההחלטות כבר "אושרו" - אבל לפי ארליך, הן אינן תקפות מבחינה חוקית. האם יינקטו צעדים לבטל אותן, או שמדובר בעוד מכתב שיוגש לגנזך ויישכח עם תחילת פגרת הבחירות?
המכתב עשוי להיות הבסיס לעתירה משפטית שתבקש לבטל את ההצבעות - אם מישהו באופוזיציה יחליט לפעול לפני שהכנסת תתפזר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה