השב"כ האריך את איסור הטיסות לדובאי: עשרות אלפי כרטיסים יבוטלו

שני גזרות בו-זמנית מטלטלות את ענף התעופה הישראלי. שירות הביטחון הכללי הורה להאריך את האיסור על חברות התעופה הישראליות לנחות בדובאי עד סוף אוקטובר 2026, ובמקביל הקפיא הצבא האמריקאי את פינוי מטוסי התדלוק שלו מנמל התעופה בן-גוריון. שניהם תוצאה של אותה סיבה: ההסלמה מול איראן.

עשרות אלפי ישראלים שרכשו כרטיסי טיסה לדובאי דרך חברות אל על, ארקיע וישראייר צפויים לקבל בשעות הקרובות הודעות על ביטול טיסותיהם. האיסור, שהיה אמור לפקוע בתחילת ספטמבר, יישאר כעת בתוקף חודשיים נוספים, עד סוף אוקטובר. נוסעים שרכשו כרטיסים לאמירויות לפני ה-28 בפברואר יקבלו החזר כספי מלא.

האיסור חל אך ורק על החברות הישראליות. חברת פליי דובאי תמשיך להפעיל כ-10 טיסות יומיות בקו שבין תל אביב לדובאי, וחברת אתיחאד תמשיך לטוס לאבו דאבי, כרגיל. הפער הזה חושף מציאות שמוכרת כבר חודשים: ישראלים שרוצים להגיע לאמירויות יכולים לעשות זאת, אבל רק על מטוסים זרים.

הגזרה השנייה, שעשויה לפגוע ביותר נוסעים, נוגעת למצב בנתב"ג. לפי ההסכם שגובש בין ישראל לארצות הברית לפני כשבועיים וחצי, היה על הצבא האמריקאי לפנות בהדרגה את מטוסי התדלוק מהשדה לטובת התעופה האזרחית. חלק מהמטוסים אכן פונו, האיום על ביטולי הקיץ הוסר, ומשרד התחבורה הכריז על הסרת המשבר. אלא שבלילה האחרון, בצל ההתפתחויות מול איראן, נחתו בנתב"ג ארבעה מטוסי תדלוק נוספים, הפינוי הוקפא, וכיום חונים בשדה כ-33 מטוסים צבאיים אמריקאיים.

מנכ"ל רשות שדות התעופה, שרון קדמי, שיגר מכתב דחוף למנכ"ל משרד התחבורה, משה בן-זקן, ובו הזהיר מפני קריסה תפעולית. "ללא פינוי עמדות החניה לטובת התעופה האזרחית לא יהיה מנוס מנקיטת צעדים תפעוליים משמעותיים, לרבות ביטולי טיסות", כתב קדמי. לפי המכתב, אם לא יחודש מתווה הפינוי בימים הקרובים, החל מ-23 ביולי תיאלץ הרשות להורות על ביטול של כ-10 טיסות ביום, שיסתכמו בנזק של כ-50 אלף כרטיסי טיסה בחודש.

הבעיה היא פיזית: כל מטוס תדלוק צבאי תופס עמדת חניה שחברות התעופה המסחריות זקוקות לה בין נחיתה להמראה, לצורכי תדלוק, טיפול טכני והעלאת נוסעים. כשעשרות עמדות חסומות, לוח הטיסות כולו משתבש. שרת התחבורה מירי רגב הנחתה שלא לאשר כניסה של מטוסים צבאיים נוספים ללא תיאום עם משרד הביטחון, ומשרדה טוען כי ניתן להעביר את מטוסי התדלוק לבסיסי חיל האוויר, אך האמריקאים מעדיפים את נתב"ג בשל תשתיותיו הנוחות לפעילות מבצעית.

העיתוי גרוע במיוחד. לפי תחזית רשות שדות התעופה, החל מהשבוע הנוכחי צפויים לעבור בנתב"ג מעל 80 אלף נוסעים בכל יום חול. ביום חמישי הקרוב מדובר בכ-91 אלף נוסעים, ואילו ב-30 ביולי צפוי שיא עונתי של כ-94 אלף נוסעים ו-560 המראות ונחיתות. יולי כולו צפוי להסתכם בכ-2.3 מיליון נוסעים, עלייה של 25% לעומת יולי אשתקד. בין הנפגעים הפוטנציאליים נמצאים גם אלפי חסידי ברסלב המתכננים לטוס לאומן בראש השנה.

כדי להקל על הנוסעים, הודיעה חברת ארקיע על החזרת האפשרות להזמין טיסות עם ביטול חינם עד 48 שעות לפני ההמראה. ההטבה תחול על הזמנות שיבוצעו עד 31 באוגוסט 2026 לטיסות היוצאות עד 31 באוקטובר 2026, בכל יעדי החברה, וניתן לבצע את ההזמנה באתר החברה או במוקד הטלפוני.

ברקע המשבר התפעולי עומדת תמונה רחבה יותר. לפי גורמים בכירים בענף, ההסכם עם ארצות הברית כלל מלכתחילה סעיף שקבע כי בעת הסלמה וחזרה ללחימה, מטוסי התדלוק יקבלו אישור מיידי לחזור לנתב"ג. מה שמתרחש כעת הוא ביצוע מדויק של אותו סעיף. מבחינה צבאית, נוכחות מטוסי התדלוק בישראל מאפשרת לחיל האוויר האמריקאי לפעול ממרחקים גדולים ולשהות זמן ממושך באוויר, מה שמשאיר את האופציה הצבאית מול איראן פתוחה ומוכנה.

נכון לכעת לא פורסמה כל הודעה רשמית מצד הצבא האמריקאי לגבי משך ההקפאה או מועד חידוש הפינוי. ללא הסדרה כזו, ענף התעופה נכנס לתקופת הקיץ העמוסה ביותר בשנה כשמעליו מרחפת אי-ודאות כפולה: גם לגבי דובאי וגם לגבי קיבולת נתב"ג עצמו.