חוק הקפאת המעצרים לחרדים יעלה להצבעה חרף אזהרת הרמטכ"ל

הקואליציה נכנעה הלילה ללחצי הסיעות החרדיות והכריעה כי חוק הקפאת המעצרים של תלמידי ישיבות יהיה החוק הבא שיעלה להצבעה במליאת הכנסת. זאת, לאחר שש"ס ויהדות התורה איימו כי בלי העלאת החוק ראשון, הן לא יתמכו בחוקים אחרים החשובים לקואליציה. ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית התקיימה היום, שלישי, 14 ביולי 2026.

לפי הצעת החוק, מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה, ייקבע הסדר מיוחד שיקפיא את הליכי המעצר נגד תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. תלמיד ישיבה יוגדר כמי שלומד לימודים תורניים באופן סדיר בהיקף של לפחות 45 שעות שבועיות, ובכולל לפחות 40 שעות שבועיות. חובת ההצהרה על כך תחול גם על התלמיד וגם על רבו, באמצעות תצהיר חתום.

בנוסח המעודכן של ההצעה בוטלה מגבלת 90 הימים שהייתה בנוסח הקודם. החוק יחול עד 30 בנובמבר 2026, אך בשל סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, אם תוקפו אמור לפוג בתוך ארבעה חודשים ממועד פיזור הכנסת, הוא יוארך אוטומטית עד תום שלושת החודשים הראשונים לכהונת הכנסת הבאה. כך, בפועל, החוק עשוי להיות בתוקף במשך כחצי שנה.

הצעת החוק אינה כוללת יעדי גיוס כמותיים או שנתיים, ואף לא סנקציות כלכליות או פליליות. שר הביטחון יהיה אחראי לגיבוש רשימת הישיבות שיוכרו לצורך ההסדר, בהתאם לאמות מידה שייקבעו בתקנות. הקפאת הליכי המעצר תיכנס לתוקף מיד עם אישור החוק.

הרמטכ"ל אייל זמיר שלח אתמול מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כץ, שבו הזהיר מפני החוק. זמיר כתב כי מדובר ב"פגיעה בלגיטימציה ובאמון המשרתים", והבהיר שהחוק עומד בסתירה מוחלטת לצורכי הצבא בעת הנוכחית. צה"ל הזהיר כי הוא זקוק מיידית לאלפי לוחמים בהיקף של לפחות שתי חטיבות, כדי להתמודד עם הפערים שנוצרו בשנים האחרונות.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, התרעם על עיתוי שליחת המכתב. בהודעה שיצאה מלשכתו נאמר: "במהלך כל הדיונים בהוראת השעה, נציגי צה"ל לא הצליחו להציג בפני הוועדה ולו מקרה אחד שבו מעצר של לומד תורה הוביל לגיוס בפועל". ביסמוט הוסיף כי "קשה לראות בעיתוי הזה צירוף מקרים", בציינו שלצה"ל היו כשלושה שבועות לפנות ולתקן את הנוסח לפני ההצבעה.

לקראת ההצבעה שיגרה היועצת המשפטית לכנסת, עורכת הדין שגית אפיק, מכתב לחברי הכנסת ובו הבהירה כי ח"כים שקרובי משפחתם מצויים בהליכי אכיפה בשל אי-התייצבות או עריקות חייבים לבצע גילוי נאות לפני ההצבעה. לדבריה, הצעת החוק עשויה להשפיע ישירות על מצבם המשפטי של מועמדים לשירות ביטחון שתורתם אומנותם, ולכן עלול להתעורר חשש לניגוד עניינים. עם זאת, הבהירה אפיק כי כללי האתיקה אינם מונעים מח"כים להשתתף בהצבעה גם לאחר גילוי כזה, שכן במליאה לא ניתן להחליף את חבר הכנסת.

אפיק הבחינה בין שני סוגי קרובים: חבר כנסת שיש לו בן, נכד או קרוב אחר שהוצא נגדו צו מעצר, שנעצר בפועל, או שמצוי בהליכי אכיפה שטרם הסתיימו, חייב בגילוי נאות. לעומת זאת, אם הקרוב שייך באופן כללי לקבוצת תלמידי הישיבות החייבים בגיוס אך טרם הוצא נגדו צו מעצר, אין חובת גילוי, בשל היקפה הרחב של הקבוצה.

המהלך הגיע יום לאחר שאושר בקריאה שנייה ושלישית חוק יסוד לימוד התורה, שנחשב להישג הראשון של הסיעות החרדיות במרתון החקיקה. החוק אושר ברוב של 63 ח"כים מול 52 מתנגדים, כשנתניהו נעדר מההצבעה. יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, אמר לאחר האישור: "היום נעשה צעד היסטורי במדינת ישראל". יו"ר ש"ס אריה דרעי הוסיף: "זהו ניצחון לעולם התורה ותשובה ברורה ליועמשית המודחת ולכל מי שניסה לרדוף ולהשפיל את בני הישיבות".

במקביל, נדחק הצידה חוק הרשויות המטרופוליניות, שהיה אמור להגיע לאישור הכנסת רגע לפני פגרת הבחירות. בלחץ החרדים, יו"ר הקואליציה אופיר כץ הוריד את החוק מסדר היום, וזאת אף שהאופוזיציה הבהירה שתתמוך בו גם בלי תמיכה חרדית. הורדת החוק מסדר היום עלולה לעכב את יישומו בשנה לפחות.