רגע לפני שהכנסת הצביעה בקריאה שניה ושלישית על תיקון חוק שירות הביטחון, הרמטכ"ל אייל זמיר שלח מכתב חריג שהיה מיועד לראש הממשלה, לשר הביטחון וליושב ראש ועדת החוץ והביטחון. המכתב מצא את דרכו במהירות לתקשורת - ועורר גל ביקורת חריף על הצבא.
מה כתב זמיר? לפי התוכן שנחשף, הרמטכ"ל טען שהצעת החוק אינה צפויה להביא לתוספת כוח אדם בשורות הצבא בטווח המיידי. יותר מכך, לדבריו היא עושה בדיוק את ההיפך: מעניקה תמריץ לאי-התייצבות לשירות, שכן בצידה יינתן פטור מהעמדה לדין ומהליכים פליליים. את עמדתו ניסח בחריפות, וציין כי ההצעה "לא עולה בקנה אחד עם צרכי צה"ל, באופן מובהק וחד-משמעי".
הבעיה, לפי המבקרים, אינה בתוכן המכתב אלא בדרך שבה הוא הופץ. המכתב שהיה אמור להישאר בידי הדרג המדיני הגיע במהירות לכתבי ערוץ 12 - בדיוק בשעה הרגישה שלפני ההצבעה. הביקורת טוענת שמדובר בהדלפה מכוונת שנועדה להכשיל את החוק, ולא בהתרעה מקצועית לגיטימית.
המבקרים מוסיפים שיש לכך הקשר רחב יותר. חוק שמגיע לקריאה שניה ושלישית עובר תהליך ארוך ומתיש: קריאה טרומית, דיונים בועדת החוץ והביטחון, קריאה ראשונה, ועוד סבב דיונים. בכל אותו תהליך, לצה"ל יש נציגים ויש הזדמנויות להשמיע את עמדתו. לכן עולה השאלה: אם הרמטכ"ל חשב שהחוק כה בעייתי, מדוע נזכר בכך רק שניות לפני ההצבעה הסופית?
המבקרים מציינים שלרמטכ"ל יש כלים לגיטימיים לחלוטין להעביר את עמדתו - פגישות עם הדרג המדיני, דיונים בקבינט, הופעות בפני ועדות הכנסת. כל הדרכים האלה פתוחות בפניו. מכתב שמודלף לתקשורת ערב הצבעה הוא מהלך שונה לחלוטין, שנראה פחות כהתרעה מקצועית ויותר כניסיון ללחוץ על המחוקק מבחוץ.
הביקורת נוגעת לשאלה עמוקה יותר על יחסי הצבא והפוליטיקה בישראל. כשרמטכ"ל מדליף מכתב לתקשורת בתזמון כה מדויק, הוא נכנס למשחק תקשורתי שאינו שונה במהותו ממה שפוליטיקאי היה עושה. הצלחתו של רמטכ"ל, כך טוענים המבקרים, לא נמדדת בכותרות ולא בהדלפות מתוזמנות - אלא בפיקוד מקצועי, ביצירת כוח לחימה מיומן ובהגנה על אזרחי ישראל.
בלב הביקורת עומד עיקרון שמדינות דמוקרטיות מחזיקות בו בחוזקה: הצבא כפוף לדרג המדיני, לא להיפך. שר הביטחון וראש הממשלה מכתיבים את המדיניות, והצבא מיישם אותה. ברגע שרמטכ"ל מנסה להשפיע על חקיקה באמצעות הדלפות לתקשורת, הוא מטשטש את הגבול הזה. במדינה דמוקרטית, הצבא מגן על המדינה - הוא לא מנהל אותה.
נכון לשעה זו לא פורסמה תגובה רשמית מהרמטכ"ל או מדובר צה"ל לגל הביקורת. הצבעת הכנסת על תיקון חוק שירות הביטחון כבר התקיימה, והדיון על גבולות הסמכות של הרמטכ"ל צפוי להמשיך להדהד.
הפרשה מציפה מחדש את השאלה הרגישה על מקומו של הצבא בשיח הדמוקרטי בישראל, בעיקר בתקופה שבה מתנהל ויכוח ציבורי סוער על חוק הגיוס.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה