ורד דקל משיקה אלבום חדש: "דמעות הן השפה העיקרית שלי עכשיו"

ורד דקל, יוצרת ומוזיקאית ישראלית, משיקה ב-15 ביולי 2026 את אלבומה החדש והמרגש: "דמעות הן השפה העיקרית שלי עכשיו". האלבום, שאת כל מילותיו ולחניו כתבה דקל בעצמה, נולד מתוך תקופה עצמה עמוסה – חודשים שבהם עסקה בלהיות עוגן למשפחתה הקרובה, תוך שהתמודדה עם אובדן וטראומה שנגעו גם בה וגם באנשים שסביבה.

האלבום מציע שישה שירים בעברית ובאנגלית, כשהמשותף לכולם הוא כנות בלתי מתפשרת. דקל כותבת על חוסר האונים מול המציאות הישראלית, על הזכות לאהוב ולחיות בכבוד, ועל דמויות – אמא כאמות, כאישה וכאם ספציפית לבנותיה – שמילאו תפקיד מכונן בעיצוב מי שהיא. השירים נעים בין כאב עמוק לבין ניצוצות של תקווה, ומציעים שפה רגשית שרבים ימצאו בה מראה.

השיר הפותח והנותן שמו לאלבום מתאר את תחושת ההצפה הרגשית שדקל חווה: "דמעות הן השפה העיקרית שלי היום / ואותה אני מנגבת מלא". מדובר בהצהרה של מי שאינה אוהבת שיחות שטחיות, אך מוצאת עצמה מתפרקת מול פסנתר ומול מציאות שמכאיבה. בשיר "What Can Be Said" היא שואלת בקול גדול מה אפשר לעשות כשהאנושות נראית שבורה, ו"Bring You Home" הוא מכתב לאמהות שלבן אין גבולות ושאחת מטרותיהן הפשוטות – להחזיר את ילדיהן הביתה.

הפקת האלבום נמסרה לליהו מלמד, שהקליט ועשה את המיקס, ואילו המאסטרינג נעשה על ידי ארן לביא. לצד דקל, שרה ונגנה, הופיעו בהקלטות מוזיקאים מובילים: ענת פורט בפסנתר, יהוא ירון בבס, שחר חזיזה בתופים ואלון ליפשיץ בגיטרה – הרכב שנתן לאלבום נשמה חמה ואינטימית.

האלבום הוא יצירה שמסרבת להתמודד עם הכאב בשתיקה. בין שירי דואטים למונולוגים אישיים, דקל בונה עולם שבו הרגש הוא שפה, והדמעות – לא חולשה, אלא אמת.