בג"ץ הקפיא את החוק שמונע מעצרי תלמידי ישיבות שלא התגייסו

פחות מ-21 שעות. כל כך הרבה זמן החזיק החוק שאישרה הכנסת להקפיא מעצרים, חקירות והליכים פליליים נגד תלמידי ישיבות שלא התגייסו - לפני שבג"ץ עצר אותו. השופט עופר גרוסקופף הוציא אמש ובצהריים היום צו ארעי המשהה את כניסתו לתוקף של "חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 - הוראת שעה), התשפ"ו-2026", ובכך הבהיר שהמעצרים ימשכו.

מה שהופך את ההחלטה לחריגה במיוחד הוא הקצב. הצו על תנאי הוצא עם קבלת העתירה, עוד לפני שנקבע דיון ראשון ומבלי שהתבקשה תגובת המשיבים. בהחלטה קצרה, פחות מעמוד, כתב גרוסקופף: "בשים לב לפסיקתו ארוכת השנים של בית משפט זה בנושא גיוס תלמידי הישיבות, למשמעות של הקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה ביחס לחלקים מסוימים בלבד מהאוכלוסייה, ולטענות כבדות המשקל שהעלו העותרים בעתירות השונות נגד תוקפו - ניתן בזאת צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטל חוק שירות ביטחון". נטל ההוכחה עובר לממשלה.

הדיון לגוף העתירות יתקיים בהקדם האפשרי בפני הרכב מורחב שייקבע על ידי נשיא בית המשפט העליון. המדינה נדרשת להגיש תצהיר תשובה ותגובה לבקשות לצווי ביניים עד ארבעה ימים לפני המועד שייקבע. בשלב זה - החוק מוקפא לחלוטין.

העתירות הוגשו מיד לאחר אישור החוק אמש, ובאו מכמה כיוונים בו-זמנית. יש עתיד וישראל ביתנו הגישו עתירות סיעתיות, לצד עתירות של ראש האופוזיציה יאיר לפיד, התנועה לאיכות השלטון, תנועת "ישראל חופשית" ורס"ן במילואים יאיא פינק. כולם טענו אותו דבר בעצם: החוק מעניק חסינות פסולה, מייצר אפליה קשה בין חייבי הגיוס השונים, ופוגע בשלטון החוק. הם נסמכו גם על עמדת הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר ועל ביקורתה החריפה של היועצת המשפטית לממשלה.

החוק עצמו עבר אמש במליאת הכנסת ב-58 קולות מול 54, כחלק ממירוץ של הקואליציה להעביר את כל חוקי הדיל עם המפלגות החרדיות לפני פגרת הבחירות ב-17 ביולי. ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מההצבעה, כפי שנעדר גם מהצבעות רגישות נוספות בשבועות האחרונים. ארבעה חברי כנסת מהקואליציה עצמה הצביעו נגד: יולי אדלשטיין ודן אילוז מהליכוד, שרן השכל ומשה סולומון. שניים מהציונות הדתית נעדרו.

הרגע הנפיץ ביותר בהצבעה היה כשח"כ אלעזר שטרן קרא ברצפת המליאה: "בהמשך להנחיית היועמ"שית, אז לדרעי יש נכדים עריקים". סגנית יו"ר הכנסת לימור סון הר מלך דרשה לנתק לו את המיקרופון. בהמשך, כמעט כל ח"כי ש"ס ויהדות התורה קראו הצהרת גילוי נאות, אך זו לא כללה הודאה מפורשת בקיום קרובי משפחה עריקים. הם כתבו כי "גם לנו יש ילדים ונכדים מעל גיל 18, המשמשים כשבט לוי ואנחנו גאים בהם, אשר ייתכן שלהוראות הצעת החוק הנוכחית תהיה השפעה עליהם". מצד האופוזיציה טענו שזה לא גילוי נאות אלא התחמקות.

יוזם החוק, יו"ר דגל התורה משה גפני, הספיק לחגוג. "היום נעשה צעד היסטורי במדינת ישראל. במשך אלפי שנים לימוד התורה היה הכוח ששמר על העם היהודי בכל תפוצותיו ובכל הדורות", אמר לאחר האישור. יו"ר ש"ס אריה דרעי הוסיף: "זהו ניצחון לעולם התורה ותשובה ברורה ליועמ"שית המודחת ולכל מי שניסה לרדוף ולהשפיל את בני הישיבות. לא תצליחו לשבור את הרוח היהודית!" - את הדברים אמר לפני שגרוסקופף הוציא את הצו.

התגובה מהקואליציה לא איחרה לבוא. השר שלמה קרעי תקף את ההחלטה בחריפות וקרא גם לגורמי האכיפה שלא לציית לצו. "אין משמעות לצו שמבטל חוק או 'משהה' חוק. אין מקור סמכות חוקי לפעולה כזו. אסור לציית לפורעי חוק", כתב קרעי, שפתח את דבריו בציטוט שייחס לראש הממשלה המנוח יצחק רבין: "שופטי בג"ץ ישפטו אך ורק לפי החוקים שאנחנו נחוקק". ח"כ מאיר פרוש הצטרף וטען: "כל שוטר או חייל העוצר ומשתף פעולה עם מעצר לומדי תורה עובר על החוק".

בצד השני של המפה, סגנית שר החוץ שרן השכל הודיעה על התפטרותה מהממשלה. "אני עומדת בפניכם בכאב לב בגלל שחוק הפטור לעריקים עבר", אמרה לכתבים. "הוא חוק שפוגע במשרתים ובביטחון המדינה. חוק הפטור עבר ולכן החלטתי להתפטר מתפקידי בממשלה". ח"כ חילי טרופר הוסיף גילוי נאות משלו: "שתי הבנות שלי - אחת ביחידה מיוחדת ואחת משרתת כלוחמת. שני בני הזוג שלהם - שניהם ביחידות מיוחדות, אחד עכשיו בתוך לבנון. כל האנשים האלה ישרתו ויסתכנו הרבה יותר בגלל הפטור שמעניקה למשתמטים ממשלת ישראל".

הדיון המלא בעתירות צפוי להתקיים בפני הרכב מורחב בהקדם האפשרי, כשהממשלה נדרשת להוכיח מדוע החוק לא ייפסל לחלוטין - ובינתיים, מעצרי תלמידי הישיבות ממשיכים.