חברת הסטארט-אפ הישראלית המיספריק נחשפת היום לראשונה אחרי שש שנים של פיתוח חשאי. החברה מכריזה על השקת מודל בינה מלאכותית בשם דקארט - שנועד לעשות למוח מה שבדיקות הדם עשו ללב וכלי הדם: לתת לרופאים מדדים קשים, כמותיים ואובייקטיביים, במקום לסמוך רק על שאלונים.
הרעיון פשוט להסבר, אבל מורכב מאוד לביצוע. כיום, כשרופא רוצה לבדוק אם מישהו סובל מדיכאון, PTSD או סימנים מוקדמים של אלצהיימר - הוא שואל שאלות. אין בדיקה ישירה למוח. אין מדד שאפשר לקרוא ממנו "רמת הדיכאון היא X". בניגוד ללב, לריאות ולכמעט כל איבר אחר בגוף - המוח נותר ללא כלי מדידה אובייקטיבי. זה הפער שהמיספריק מנסה לסגור.
הפתרון שפיתחה החברה הוא שילוב של חומרה ותוכנה. המטופל חובש קסדה קלת משקל עם חיישני גלי מוח למשך כ-15 דקות, בזמן שהוא מבצע משימות דרך אפליקציה בטאבלט או בטלפון. המערכת אוספת את הפעילות החשמלית של המוח ומעבירה אותה למודל הבינה המלאכותית, שמפיק דוח נתונים לרופא. לא ניתוח, לא הליך פולשני, לא MRI שעולה אלפי שקלים.
המודל עצמו, שנקרא דקארט - מחווה לרנה דקארט, הפילוסוף שטבע את המשפט "אני חושב משמע אני קיים" - כולל שישה מיליארד פרמטרים. הוא אומן על יותר מ-250 אלף שעות של נתוני גלי מוח שנאספו מלמעלה מ-100 אלף בני אדם. זה לא מאגר שרכשו מאיפשהו - החברה הקימה רשת מעבדות גלובלית ממש לשם כך, כולל מרכזי איסוף נתונים בישראל, בוסטון ובאסיה.
"מדדים אובייקטיביים קיימים לכל איבר מרכזי בגוף - מלבד המוח," אמר ד"ר חגי לאלזר, מנכ"ל המיספריק ומייסד-שותף. "אנחנו פועלים לקראת עתיד שבו כל אדם יוכל לבצע בדיקת מוח פשוטה כחלק מביקור שגרתי אצל רופא המשפחה, בדומה לבדיקת דם, ולקבל מידע אובייקטיבי שיסייע לו ולרופא המטפל לקבל החלטות רפואיות מדויקות יותר."
המייסד השני, גידי ליטוין, איש שמכיר היטב פיתוח בשורות הקדמיות של הטכנולוגיה, הסביר את האתגר המרכזי: "השונות בין בני אדם היתה תמיד הבעיה - אותו אות מוחי עשוי להיראות שונה לחלוטין אצל אנשים שונים. אבל כאשר אוספים נתונים בקנה מידה גדול מספיק, ניתן לבנות מודל שמזהה את הדפוסים הללו ומביא את היכולת הזו לשימוש קליני, ללא צורך בניתוח." ליטוין הוא ממייסדי חברת RealFace, שנרכשה על ידי אפל, ושותף לפיתוח טכנולוגיית Face ID ולפיתוח הבינה המלאכותית של משקפי הוויז'ן פרו.
היישומים שהחברה מתמקדת בהם הם: הפרעת דחק פוסט-טראומטית, פגיעת מוח טראומטית שאינה נראית לעין, דיכאון, חרדה, סכיזופרניה ומחלת האלצהיימר. המיספריק מדגישה שהמטרה אינה רק לאבחן אם מישהו חולה, אלא גם להבחין בין תתי-סוגים של אותה מחלה ולהמליץ על הטיפול שיתאים לפרופיל המוח הספציפי של אותו מטופל. כלומר, פחות ניסוי וטעייה בדרך לתרופה שעובדת.
הגיוס הכולל של 52 מיליון דולר בוצע בשלושה סבבים - פרה-סיד, סיד, וסבב A שהושלם בתחילת 2025. בין המשקיעים נמנות קרנות הנאקו ונצ'רס, ארקין קפיטל, אאורקראוד, פרוטוקול לאבס, אל-קטרטון, וואן-מיינד ואוורנס קפיטל, לצד משקיעים פרטיים כגון נעמי עזריאלי, יסמין לוקץ', סקוט בלסקי והווארד מורגן. ליאור פרושאור מהנאקו ונצ'רס ציין שמדובר ב"תשתית בינה מלאכותית מתקדמת שתאפשר התפתחות אדירה בתחומי הרפואה."
החברה מעסיקה כיום 112 עובדים בישראל ובמדינות נוספות, כולל מדעני מוח, מפתחי בינה מלאכותית ומהנדסי אלקטרוניקה, רבים מהם בעלי תואר דוקטורט. היא כבר הציגה את הפלטפורמה בפני הנהלת הרשות לפיקוח על מכשור רפואי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ומקדמת מסלולי אישור רגולטוריים. את כספי הגיוס תשקיע בהרחבת הפריסה, הגדלת מאגר הנתונים המוחי וקידום שיתופי פעולה עם חברות תרופות וגופים ממשלתיים בארצות הברית ובאירופה.
המיספריק מהמרת שגלי המוח הם הנתונים הבאים שהעולם ילמד לקרוא - ואם היא צודקת, בדיקת מוח שגרתית אצל רופא המשפחה עשויה להיות מציאות בעוד פחות שנים ממה שמישהו מהמר עליו היום.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה