מחירי הדירות בישראל רשמו ביוני את הירידה החודשית הגבוהה ביותר שלהם בשמונה השנים האחרונות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו, מדד מחירי הדירות ירד באחוז שלם בחודשים אפריל-מאי 2026 לעומת מרץ-אפריל 2026, ובהשוואה שנתית נרשמה ירידה של 2%. זוהי תקופת הירידות השנתית השלישית בעשור האחרון, לאחר ירידות דומות שנרשמו ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023.
מדד המחירים לצרכן לחודש יוני 2026 נותר ללא שינוי בהשוואה למאי, עם עלייה שנתית של 1.6% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות, ובתוך יעד האינפלציה של בנק ישראל שעומד על 1% עד 3%. רוב האנליסטים צפו ירידה של 0.1%, כך שהיציבות במדד הכללי הפתיעה מעט כלפי מעלה. היציבות נובעת מכוחות מנוגדים: תרבות ובידור התייקרו ב-1%, סעיף הדיור עלה ב-0.7%, הבריאות ב-0.6% והמזון ב-0.4%, ואילו ירקות ופירות טריים צנחו ב-5.2%, הלבשה והנעלה ירדה ב-2.7%, תחבורה ירדה ב-0.7% וריהוט וציוד לבית ירדו ב-0.5%.
הירידה במחירי הדירות מרוכזת בעיקר במטרופולינים הגדולים. מחוז תל אביב רשם ירידה חדה של 2.3%, ומחוז ירושלים השיל 1.8%. מחוז חיפה ירד ב-0.5% ומחוז הצפון ב-0.3%, בעוד שמחוזות המרכז והדרום נותרו ללא שינוי. בהסתכלות שנתית, התמונה מעורבת יותר: ירידות שנתיות בולטות נרשמו במחוז המרכז עם 3.2%, חיפה עם 2.6%, תל אביב עם 2.5% ודרום עם 0.5%. לעומת זאת, מחוז הצפון דווקא עלה ב-1.4% ומחוז ירושלים ב-0.3%.
בגזרת הדירות החדשות התמונה שונה. מדד מחירי הדירות החדשות ירד ב-0.1% בלבד. אך כשמנכים את עסקאות הרכישה המסובסדות על ידי הממשלה, מתקבלת דווקא עלייה של 0.2%. כלומר, מחירי הדירות החדשות בשוק החופשי עולים. שיעור העסקאות שבוצעו במסגרת סבסוד ממשלתי טיפס ל-37.5% מכלל עסקאות הדירות החדשות, לעומת 34.6% בתקופה הקודמת, ועלייה זו משפיעה על ירידת המדד הכולל. בהשוואה שנתית, מחירי הדירות החדשות ירדו ב-3.9%, מה שמסתכם לפי ההערכות בכ-90 אלף שקל לדירה ממוצעת.
בחמש השנים האחרונות, למרות הירידות הנוכחיות, שוק הדיור עדיין מציג עלייה מצטברת משמעותית: מחירי הדירות החדשות זינקו ב-29.9% ומחירי כלל הדירות ב-31.2% לעומת מדד הבסיס של אפריל-מאי 2021. ירידה של 2% בשנה, כפי שעולה מהנתונים, מותירה את ממוצע מחיר הדירה גבוה בעשרות אחוזים ממה שהיה לפני חמש שנים.
בעוד מחירי הרכישה בנסיגה, שוק השכירות מציג תמונה הפוכה ומאתגרת. שוכרים שחידשו חוזה שילמו ב-2.6% יותר, אך שוכרים חדשים שהתחלפו בדירה שילמו ב-6.6% יותר. הלמ"ס מדגישה שמדובר בשיעורים המשקפים את השינוי השנתי, שכן שכר הדירה של רוב השוכרים נותר קבוע לאורך השנה תחת חוזים קיימים שאינם מוצמדים.
גם עלויות הבנייה ממשיכות לעלות ומעיבות על הענף. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה ב-0.2% ביוני והגיע ל-103.6 נקודות. בשנה האחרונה עלה מדד זה ב-3.7%, ושכר העבודה בענף הבנייה קפץ ב-5.5%. התייקרויות בולטות נרשמו במערכות ביוב וניקוז ומערכות מים, ואילו מחירי בטון מובא ירדו ב-0.9%.
הסתירה בין ירידת מחירי הרכישה לעליית מחירי השכירות מעוררת חשש לגבי נגישות הדיור לאוכלוסיות רחבות. מי שאין ביכולתו לרכוש דירה חווה דווקא יוקר גובר, בעוד שהסביבה הכלכלית מאפשרת לרוכשים פוטנציאליים להמתין. נתוני הרכישות מצביעים על האטה: בחודשים מרץ עד מאי 2026 נמכרו כ-21,390 דירות, ירידה של 10.6% לעומת שלושת החודשים הקודמים. שוק היד השנייה חטף מכה קשה יותר עם ירידה של 17.2%, בעוד הדירות החדשות שמרו על יציבות יחסית.
מההתאחדות הקבלנים בוני הארץ נמסר שהענף פועל "בתנאי אי ודאות חריגים", וציינו כי "יזמים רבים מדווחים כי גם לאחר שקיבלו היתרי בנייה הם בוחרים שלא להתחיל בביצוע בפועל". הקבלנים קראו לממשלה לפעול באופן מיידי להגדלת הוודאות בשוק, הפחתת חסמים בירוקרטיים, קידום שיווק קרקעות והפחתת מס הרכישה, ואזהרו כי ירידה בהיקפי הבנייה "עלולה להוביל בתוך זמן לא רב למחסור מחודש בהיצע וללחץ מחודש על מחירי הדיור".
הכלכלנים מתמחרים הפחתת ריבית נוספת בהחלטת בנק ישראל ב-1 בספטמבר, כאשר תחזית האינפלציה נעה סביב 1.8%. ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 3.5% לאחר הפחתה אחרונה. אם תתממש הפחתה נוספת, ייתכן שנראה גידול בביקוש לדירות חדשות, שחרור רוכשים שישבו על הגדר, ולחץ כלפי מעלה על המחירים בעיקר בשוק הדירות החדשות. מלאי הדירות הלא מכורות עומד כיום על כ-84,130 דירות, נתון שמעניק ליזמים מרחב נשימה מוגבל ולרוכשים פוטנציאליים קצת יותר כוח מיקוח.
השוק מצוי בנקודת מפנה: מחירי הרכישה יורדים, הריבית צפויה לרדת, ועתיד מחירי הדיור תלוי במידה רבה בהחלטות המוניטריות של הספטמבר הקרוב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה