החוק אושר סופית: הממשלה תוכל לדחות את עמדת היועמ"שית

מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה שנייה ושלישית את החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ברוב של 65 תומכים מול 51 מתנגדים. מדובר באחד השינויים המשמעותיים ביותר שביצעה הקואליציה הנוכחית במבנה הממשל הישראלי. עוד לפני שהדיו הספיק להתייבש, הוגשה העתירה הראשונה לבית המשפט העליון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מההצבעה עצמה, אף שהיה מעורב בהצלתה. כמה שעות לפני ההצבעה פרץ משבר קואליציוני חריף, לאחר שיושב ראש דגל התורה, חבר הכנסת משה גפני, איים להתנגד לחוק בשל מחלוקת על תקצוב הגננות החרדיות. נתניהו ניהל מגעים ובסופם הובטח כי ההחלטה בנושא התקצוב תובא לדיון בישיבת הממשלה. הסיעות החרדיות הצביעו בעד.

מה משנה החוק בפועל? עד היום, חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה נחשבו מחייבות מבחינה מעשית את הממשלה. מעתה, הן ישמשו המלצה מקצועית בלבד. הממשלה תוכל להכריז כי אינה מקבלת את הפרשנות המשפטית של היועצת, ובלבד שתדווח על כך לוועדת החוקה של הכנסת. בנוסף, אם היועמ"שית תסרב לייצג עמדה ממשלתית מסוימת בבית המשפט, תהיה לממשלה הסמכות למנות עורך דין אחר במקומה.

החוק גם מעגן לראשונה בחקיקה את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. מאז קום המדינה סמכויותיו ומעמדו התבססו בעיקר על פסיקות בתי המשפט, על החלטות ממשלה ועל נוהג שהצטבר עם השנים. כעת יש לו הגדרה חוקית מפורשת. ההסדר החדש אינו חל על הליכים פליליים, ועל סמכויות שהוענקו ליועמ"ש במפורש בחוק.

עוד קובע החוק שהממשלה היא שתקבע את עמדת המדינה בהליכים משפטיים, והיועמ"שית תגבש ותציג את אותה עמדה. גופי מדינה שאינם חלק מהרשות המבצעת - כמו הכנסת, בית הנשיא ומבקר המדינה - לא ייוצגו על ידי היועמ"שית אלא בהסכמת שני הצדדים. החוק גם מחזק את הפיקוח של שר המשפטים על עבודת היועמ"שית ומחייב אותה לדווח לו, אם כי נקבע שאין בכך כדי להתערב בהחלטותיה בהליכים פליליים. החוק ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027, ויחול גם על כהונתה של גלי בהרב-מיארה, שתסתיים רק ב-2028.

יוזם החוק, חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב ראש ועדת החוקה, הכריז לאחר ההצבעה: "היום עשינו שינוי היסטורי בדרך שבה פועל הייעוץ המשפטי לממשלה במדינת ישראל. החוק שייזמתי ועבר מחזיר את הייעוץ המשפטי לתפקידו הטבעי, לייעץ ולסייע לממשלה, ולא להחליף את שיקול דעתה." רוטמן הוסיף כי את החלק השני של החוק, הפיצול הפורמלי לשלושה בעלי תפקידים נפרדים, הוא מתכוון להשלים אחרי הבחירות.

שר המשפטים יריב לוין, שהוביל את הרפורמה המשפטית מתחילת כהונתו, אמר כי מדובר ב"צעד הכרחי להחזרת יכולת המשילות לדרג הנבחר, במטרה לבצע את המדיניות שלשמה קיבלנו את אמון הציבור", והגדיר את החוק כ"נדבך מרכזי נוסף ברפורמה המשפטית".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פנה לרוטמן מהטריבונה ואמר: "סיום הקדנציה עם החוק הכל כך חשוב הזה מתקן את הדמוקרטיה הישראלית. להחלטה הזו יש משמעות גדולה לזהות היהודית, לציונות, לביטחון, להתיישבות."

המתנגדים לחוק לא המתינו. התנועה לאיחוד השלטון הגישה עתירה לבית המשפט העליון תוך דקות מתום ההצבעה. בהודעה שפרסמה התנועה נכתב בחריפות: "ראש ממשלה נאשם בפלילים מפרק את המוסד שעומד בראש התביעה במשפטו. זה כל הסיפור." לפי העתירה, החוק מאפשר לממשלה לקבוע בעצמה שחוות דעת משפטית "לא משקפת את הדין", לעקוף את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה באמצעות עורכי דין פרטיים, ולהכפיף את שומר הסף המרכזי לשיקולים פוליטיים. התנועה ציינה כי זו העתירה השלישית שהגישה השבוע נגד חוקים שאישרה הקואליציה בימים האחרונים.

המתנגדים הצביעו על סעיף אחד בחוק בפרט: הממשלה מחויבת להחליט מחדש, תוך 30 יום, על נוהל המינוי וההדחה של היועמ"ש. לפי הטענה, הדרך נסללת לכך שיועמ"ש עתידי, שיתמנה על ידי הקואליציה, יטפל בתיקים הפליליים הנוגעים לנתניהו באופן שונה מגלי בהרב-מיארה.

החוק הוביל משותף על ידי שר המשפטים יריב לוין ורוטמן, ומסמן את אחת הפעולות האחרונות של הקואליציה הנוכחית לפני הבחירות. שאלת חוקתיותו תוכרע עתה בבית המשפט העליון.