הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את החוק המגביל את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, במהלך שמכונה בקואליציה "נדבך מרכזי ברפורמה המשפטית" ובאופוזיציה "עוד חוליה בהפיכה המשטרית". 65 חברי כנסת הצביעו בעד, ו-51 התנגדו. החוק ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027.
לראשונה מאז קום המדינה יעוגנו בחקיקה ראשית סמכויות היועץ המשפטי לממשלה - תפקיד שמעמדו התבסס עד כה בעיקר על פסיקות בתי משפט, החלטות ממשלה ונוהג. החוק קובע כי חוות דעת כתובה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לא תהיה מחייבת את הממשלה - למעט בנושאים שנוגעים ישירות להפעלת סמכויות בתחום המשפט הפלילי. הממשלה תוכל להחליט כי חוות הדעת "אינה משקפת את הדין", ותהיה מחויבת לדווח על כך לוועדת החוקה של הכנסת.
שינוי דרמטי נוסף שהחוק מכניס נוגע לייצוג המדינה בבית המשפט. עד כה קבע היועץ המשפטי את עמדת המדינה ואת הדרך להציגה בפני הערכאות. מעתה, הממשלה היא שתקבע את עמדת הרשות המבצעת. אם היועצת המשפטית תסבור כי אינה יכולה לייצג את עמדת הממשלה, תהיה רשאית הממשלה למנות עורך דין אחר שייצגה - ובמקרה כזה לא תוכל בהרב-מיארה להתייצב בהליך ללא אישור ספציפי. הוראה זו לא תחול על הליכים פליליים.
החוק כולל גם הוראה שעשויה להשפיע ישירות על כהונתה של בהרב-מיארה, שאמורה להסתיים רק ב-2028: בתוך 30 יום מכניסת החוק לתוקף, הממשלה תידרש לקבל החלטה חדשה לגבי הליך המינוי וההעברה מכהונה של היועץ המשפטי לממשלה. בביזפורטל צוין כי המשמעות היא שהממשלה תוכל להדיח את בהרב-מיארה בינואר הקרוב.
שר המשפטים יריב לוין בירך על אישור החוק ואמר כי "זהו צעד הכרחי להחזרת יכולת המשילות לדרג הנבחר, במטרה לבצע את המדיניות שלשמה קיבלנו את אמון הציבור". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוסיף: "אנו מחזירים את מדינת ישראל להיות מדינה מתוקנת. אין אף מדינה בעולם שבה היועץ המשפטי הוא שחקן וטו שמחליט מה מותר ומה אסור - כולם כפופים לו והוא גם מחליט מה מייצגים". יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הכריז: "לאחר שהוא יעבור נוכל להגיד שתיקנו דבר שרבים לפנינו ניסו".
צילום: AIמנגד, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' מיש עתיד הזהיר: "לפי החוק הזה, הממשלה היא תהיה הפרשן המוסמך של החוק. חוות הדעת של היועץ המשפטי לא תהיה מחייבת. השרים יגידו מה מותר ומה אסור לממשלה". יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, קרא למהלך "עוד צעד בניסיון להשתלט על מערכת המשפט", ויו"ר הדמוקרטים, יאיר גולן, האשים את הממשלה בניסיון "לנטרל שומרי הסף ולפגוע בטוהר הבחירות".
מאחורי הקלעים נרשמה גם דרמה פנים-קואליציונית: שעות לפני ההצבעה, יו"ר דגל התורה משה גפני איים שלא יצביע בעד החוק בשל מחלוקת על תקצוב גננות במוסדות חינוך חרדיים. האיום עורר זעם בציונות הדתית, ששלחה לגפני אזהרה חדה. בסופו של דבר המשבר נפתר, לאחר שהקואליציה קיבלה את דרישתו, ונקבע כי סוגיית תוספת השכר לגננות בגנים החרדיים הפרטיים תישאר על סדר יומה של הממשלה.
חלקים מרכזיים מהצעת החוק המקורית לא הגיעו להצבעה הפעם. הסעיף שנועד לפצל את תפקיד היועצת המשפטית לשני תפקידים נפרדים - יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי - הוצא מהחוק ויידון בנפרד. רוטמן הבהיר כי מדובר לחלקו השני של המהלך, שאותו הוא מבקש לקדם לאחר הבחירות. מדובר במרכיב השלישי מתוך ארבעת הרכיבים של הרפורמה המשפטית שהציג לוין עם הקמת הממשלה.
דקות לאחר אישור החוק, הוגשו לבית המשפט העליון שורת עתירות בדרישה לבטלו ולהקפיא את כניסתו לתוקף. בין העותרים: התנועה לאיכות השלטון, משמר הדמוקרטיה הישראלית וגורמים נוספים. בעתירות נטען כי "הממשלה תוכל לקבוע לעצמה ולכל גופי הרשות המבצעת כי חוות דעתו של היועץ אינה הדין", וכי "היועץ המשפטי יהפוך לעורך דין פרטי של הממשלה".
כעת הכדור עובר לבית המשפט העליון, שיצטרך להכריע בעתירות עוד לפני שהחוק ייכנס לתוקף בינואר 2027 - ומחוגי האופוזיציה מעריכים כי הבג"ץ יתערב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה