מליאת הכנסת החלה ביום זה בהצבעות על חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי. תחילה מוצבעות ההסתייגויות לחוק, ולאחריהן תתקיים ההצבעה הסופית על החוק עצמו. פרט אחד בולט במיוחד: סיעת יהדות התורה נעדרת מהדיון.
צילום: צילום: Hagar Cohen (הגר כהן) / CC BY-SA 4.0 / ויקימדיה קומונסהיעדרותה של יהדות התורה איננה עניין טכני. מדובר בסיעה החרדית הגדולה בקואליציה, שחבריה נוכחים בדרך כלל בהצבעות בעלות משקל. כשסיעה כזו בוחרת לא להיות בחדר, צריך לשאול למה.
חוק השידורים של קרעי עורר מתחילתו מחלוקות פנים-קואליציוניות לא מעטות. הוא נוגע במבנה מערכת השידור הציבורי בישראל, ויש הרואים בו כלי לשינוי מאזני הכוח בתקשורת. ש"ס, השותפה הקואליציונית של יהדות התורה, מצויה בדיון.
ההיעדרות של יהדות התורה יכולה לקרוא בכמה אופנים. אחד מהם הוא ריחוק מכוון מחוק שהסיעה אינה רוצה להשאיר עליו טביעת אצבע. אחר הוא לחץ שקט על קרעי או על שותפים אחרים בקואליציה בנושא לא קשור. בפוליטיקה החרדית, היעדרות מסודרת היא לעתים קרובות מסר מובן בדיוק כמו הצבעה.
יהדות התורה מורכבת משני גופים שונים מאוד מבפנים: דגל התורה הליטאי ואגודת ישראל החסידית. שניהם מגיעים עם שיקולים שונים ועם מנהיגות רוחנית שמחזיקה בדעות לא תמיד זהות על שאלות תקשורת ושידור. ההחלטה להיעדר ביחד מרמזת על תיאום, לא על מקרה.
הצבעות ההסתייגויות הן השלב שבו האופוזיציה מנסה לשנות סעיפים בחוק לפני שהוא עובר בקריאה שלישית. כל הסתייגות שנפלה או שנדחתה מקרבת את החוק לצורתו הסופית. בהיעדר חברי יהדות התורה, תמונת הכוחות בהצבעות שונה.
בשלב זה טרם ברור האם מדובר בהיעדרות מוסכמת עם ראש הממשלה נתניהו, שידוע כמי שמנהל תמיד חשבון פתוח עם הסיעות החרדיות, או שמא מדובר בצעד עצמאי של יהדות התורה. גם לא ברור אם ההיעדרות תימשך עד ההצבעה הסופית על החוק.
ההצבעה הסופית על חוק השידורים צפויה להתקיים בהמשך אותו מושב מליאה. אם יהדות התורה תמשיך להיעדר גם בשלב זה, יהיה קשה להתעלם מהמסר.
מליאת הכנסת אישרה בסופו של דבר, ברוב של 53 חברי כנסת מול 48 מתנגדים, את החוק בקריאה שנייה ושלישית. במרכזו עומדת הקמת הרשות לתקשורת משודרת - גוף סטטוטורי שיחליף את גופי האסדרה הקיימים - לצד מועצה מלווה של תשעה חברים שתקבע את מדיניות הרשות. תאגיד השידור הציבורי ייחתך בסך כולל של 50 מיליון שקל בשנה: 25 מיליון לטובת תקציב הרשות החדשה ועוד 25 מיליון לטובת הפעלת מערך עידן+. קרעי בירך על אישור החוק ואמר כי "הרפורמה מביאה לציבור חירות ומסירה את שלשלאות התעמולה מעל התודעה של אזרחי מדינת ישראל".
עם אישור החוק הוגשו שלוש עתירות לבית המשפט העליון בדרישה לבטל אותו ולהקפיא את כניסתו לתוקף. מפלגת יש עתיד והתנועה לאיכות השלטון הגישו עתירה משותפת, חברי הכנסת אפרת רייטן ואיתן גינזבורג הגישו עתירה נוספת ובה טענות לפגמים בהליך החקיקה, וישראל ביתנו הצהירה כי תפעל לביטול החוק אם תהיה חלק מהממשלה הבאה. הקרב על חוק התקשורת עובר כעת מהמסדרונות של הכנסת לאולמות בית המשפט העליון, כשהתוצאה שם עשויה לקבוע אם הרפורמה תיכנס לתוקף בכלל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה