נשיא המדינה יצחק הרצוג ניסה להתערב בשקט במשבר הגיוס - ונחל כישלון שלא פורסם עד כה. לפני כחודש פנה צוות הנשיא ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בבקשה לבחון חלופות משפטיות למעצר עריקים חרדים. המהלך לא הוליד דבר.
צילום: AIעל פי הדיווחים, צוות הרצוג בדק אפשרות קונקרטית להטלת סנקציות כלכליות נוספות על עריקים, כצעד שיאפשר להוריד את המתח בחברה הישראלית מבלי להמשיך ולהכניס בני ישיבה למאסר. הרעיון, בפשטות: להחליף את שיטת המקל בכלא בשיטת המקל בארנק.
אלא שהיועצת המשפטית לא השיבה לפנייה. במקום תשובה ענינית בחנה בהרב-מיארה את הפנייה ומסרה שאם הנשיא מעוניין לקדם את הצעתו, עליו לפנות ישירות לממשלה. כלומר, היא לא אמרה "לא" - היא פשוט העבירה את הכדור לגוף שכולם יודעים שלא יתפוס אותו.
הרצוג הבין את המסר. הסיכויים שהממשלה הנוכחית תסכים לוותר על מנגנון המעצרים ולעבור לסנקציות כלכליות - קלושים עד אפסיים, בלשון הדיווחים. בניגוד לגישה לממשלה, הנשיא בחר לסגור את התיק ולא להמשיך במאמץ. המהלך כולו מת בשקט, מבלי שדבר פורסם עד הערב.
מה שמעניין בסיפור הזה הוא לא רק הכישלון עצמו, אלא הדינמיקה שמאחוריו. הנשיא, שתפקידו מסורתי ומנוע מהתערבות ישירה בממשלה, ניסה לעשות שימוש ביועמ"שית ככלי לעקוף את הממשלה ולקדם מהלך. היועמ"שית, שמחד ידועה ברצון להשפיע על מדיניות ומאידך ידעה שהמהלך הזה מדיניות טהורה ולא משפט, הפנתה אותו חזרה לשולחן הפוליטי. תרגיל מיומן.
ברקע, שתי הפגנות חרדיות גדולות התרחשו ביום חמישי, ועיצבו את ההקשר שבו נחשף המידע. האחת, מחאה שקטה מחוץ לבית הכלא הצבאי - שם התאגדו חרדים מחסידות סנס לאחר שני בני ישיבה נעצרו לתקופה של 20 ימים. השניים הגיעו ללשכת הגיוס כדי לקבל פטור על רקע רפואי, אך במקום הפטור קיבלו צו מעצר.
ההפגנה השנייה הייתה שונה בתכלית. בצומת גהה וז'בוטינסקי בכביש 4 חסמו חרדים קיצוניים את הכביש והתעמתו ישירות עם נהגים שניסו לעבור. החסימה גרמה לפקקים כבדים ולמתיחות עם אזרחים שנתקעו. זו כבר לא מחאה שקטה - זו הסלמה.
ימים אחרונים אלה מתאפיינים בהתגברות האכיפה מצד המשטרה - אכיפה נרחבת יותר של צווי הגיוס, כפי שהתחייב הצבא. ההפגנות הולכות וגוברות בהתאם. בתוך הסערה הזו ניסה הרצוג לייצר שסתום לחץ - ואיש לא הסכים לפתוח לו את הברז.
פרט אחד שמשלים את התמונה: נקבע מראש כי ביום הבחירות הקרוב לא יבוצעו מעצרי עריקים כלל, כדי לאפשר לכל בוחר להגיע לקלפי ללא חשש. ההחלטה הזו, שנראית ניטרלית, בפועל מלמדת שהצבא והמדינה מכירים בכך שהאכיפה כרגע מייצרת עוינות שיכולה להשפיע על ההתנהגות הציבורית.
כרגע אין כל אינדיקציה שהרצוג מתכוון לנסות שוב, ואין כל מידע על יוזמה חלופית מצד כל גוף אחר לעצור את מעצרי בני הישיבה בדרך שלא תדרוש הסכמת הממשלה.
הניסיון הכושל של הרצוג חושף את אחת מנקודות התורפה של המשבר: לאף גורם עם רצון לפתור אין כלים אמיתיים לעשות זאת, ולאלה שיש להם כלים אין רצון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה