בכיר בפרלמנט האיראני: המלחמה החלה, יש לשפוט את נתניהו וטראמפ

חבר הפרלמנט האיראני עלי ע'זנפרי, המזוהה עם הזרם השמרני, תקף בחריפות את נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ואת יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, וטען כי ההבנות בין איראן לארצות הברית "קרסו לחלוטין" - וששניהם מסרבים להודות בכך ולהתנצל בפני הציבור. לדבריו, "גם אם לא יקראו לזה כך, המלחמה השלישית כבר החלה". ע'זנפרי הוסיף כי ארה"ב לא שחררה אפילו דולר אחד במסגרת ההבנות, ואף הקפיאה כמיליארד דולר מנכסים דיגיטליים איראניים - טענות שלא גובו בראיות בהצהרתו.

הביקורת החריפה ביותר הגיעה מהקריאה לדין: ע'זנפרי דרש להעמיד לדין על פי עקרון הקיסאס - עונש גמול במשפט האסלאמי - את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, סגן הנשיא ג'יי די ואנס, מזכיר המדינה מרקו רוביו, ג'ארד קושנר וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. מדובר בנאום חריג גם בסטנדרטים של הפרלמנט האיראני, שמשקף את עומק הקרע בין המחנה הקיצוני לבין ההנהגה שמובילה את המשא ומתן.

במקביל, ממש באותן שעות, סגן הנשיא ואנס עשה גלים של ממש בראיון לפודקאסט של ג'ו רוגן. הוא טען כי מאמצים "מיומנים וממומנים באופן יוצא דופן" מנסים לטרפד את המשא ומתן עם איראן, וכי המימון מגיע מגורמים בתוך ממשלת ישראל - מועבר לאנשי השפעה דרך מקורות שהיו פעם קרובים לממשל טראמפ. הוא הכוון לדיווח שפורסם במגזין "טיים", לפיו ישראל שכרה את חברת הדיגיטל של בראד פרסקייל, מנהל קמפיין הבחירות לשעבר של טראמפ, בחוזה של 1.5 מיליון דולר בחודש, לצורך קמפיין השפעה שנועד לחזק את התמיכה בישראל בקרב הבסיס השמרני. פרסקייל הכחיש מעורבות בניסיון לחבל בעסקה.

דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט לא הכחישה את הטענה, ואף ביקשה לתת לה גיבוי: "אני חושבת שהנשיא טראמפ בהחלט יסכים שכן, מדינות זרות מנסות להשפיע על דעת הקהל האמריקנית. אין בכך שום ספק, זו פשוט עובדה ברורה", אמרה. לוויט אמנם לא אישרה במפורש את הטענה נגד ישראל ספציפית, אבל ניסוח התשובה דיבר בעד עצמו. לוויט הוסיפה כי "טראמפ לא יישב בחיבוק ידיים" בזמן שאיראן מפירה את ההסכם ותוקפת כלי שיט מסחריים במצרי הורמוז.

בתוך הפרלמנט האיראני עצמו מתנהל מאבק כוח לא פחות עז. קאליבאף, שמוביל את המשא ומתן מול ארה"ב, רשם ניצחון פוליטי כשהצליח להדיח שניים מהמבקרים החריפים ביותר שלו מוועדת הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של הפרלמנט: אבראהים רזאי, שהיה הראשון לאיים על ישראל בשיגור טילים ישיר לאחר תקיפת צה"ל בדאחיה, הודח מתפקידו כדובר הוועדה. מחמוד נבאביאן איבד את תפקידו כסגן יו"ר. סוכנות הידיעות "פארס", המזוהה עם משמרות המהפכה, טענה שהבחירות נערכו תחת "ערפל של אי-בהירות" וקראה להצבעה חוזרת.

קאליבאף שלח מסר ברור גם לציבור הפנימי: "עצם קיום המשא ומתן אינו כניעה", אמר, וטען שיש לתאם בין המערכה הצבאית לבין המאמץ המדיני. הוא אף חשף כי הפך ליעד למתקפות מצד גורמים קיצוניים בשל הובלת השיחות עם וושינגטון, אבל אמר שעשה זאת "למען קידומה של איראן" ובהכוונת המנהיג העליון. 180 מתוך 290 חברי הפרלמנט תומכים בהצעת חוק שתגביר את הפיקוח המחוקק על המשא ומתן ועל המדיניות במצר הורמוז.

בינתיים, על הקרקע הצבאית, ארה"ב הודיעה לישראל כי בכוונתה להרחיב את התקיפות נגד איראן כך שיכללו גם מתקני תשתית ואנרגיה. פיקוד המרכז האמריקני הודיע על גל תקיפות נוסף, ואיראן איימה בהרחבת הירי. בירושלים מזהים שני תרחישים מרכזיים שעלולים להכניס את ישראל למערכה: תקיפה איראנית ישירה, או בקשה אמריקנית רשמית להצטרפות לתקיפות. גורם ביטחוני ישראלי אמר כי אם איראן תתקוף את ישראל, היא "תשלם מחיר כבד". ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי תגובת ישראל תהיה "עוצמתית בהרבה".

ההערכה הרווחת בישראל היא שאיראן אינה מעוניינת בשלב זה לגרור את צה"ל לסבב הנוכחי, ולכן לא צפויה ביוזמה של ירי ישיר לעבר שטח ישראל. עם זאת, הרשויות מדגישות שהן נערכות גם לתרחיש שכזה. איראן, מצדה, ביקשה מהחות'ים בתימן להיערך לחסימת מצר באב אל-מנדב בים האדום - צעד שיותיר את שני צירי ייצוא הנפט המרכזיים של המזרח התיכון מושבתים במקביל, ועלול להחמיר את משבר האנרגיה העולמי.

פקיסטן, מגשרת בין הצדדים, הכחישה שהפסיקה את מאמצי הגישור ואמרה כי "הצדדים בסופו של דבר יצטרכו לחזור לשולחן המשא ומתן". ואנס עצמו אמר בפודקאסט כי הממשל "אינו עומד להפציץ שוב ושוב" ושהדיפלומטיה היא "כלי חיוני". השאלה היא מתי ואם שני הצדדים ימצאו את הנקודה שממנה אפשר לחזור לדבר, בעוד הקיצוניים משני הצדדים עושים כל שביכולתם כדי להרחיק את הרגע הזה.