הכנסת אישרה מאגר אשראי לעסקים: צפוי להוזיל את הריבית

מליאת הכנסת אישרה אמש בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. הצעת החוק עברה בתמיכת 24 חברי כנסת וללא מתנגדים, ועתה מחכה לחתימה ולכניסה לתוקף. משרד האוצר מבטיח שהמהלך יחסוך לעסקים לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה ויפחית את הריבית שהם משלמים על הלוואות ב-1% לפחות.

הבעיה שהחוק מנסה לפתור קרויה בעגה המקצועית "הלקוח השבוי". כיום כ-92% מהעסקים הקטנים והבינוניים נוטלים אשראי מבנקים בלבד, ו-83% מהם לא עוברים בכלל בין גופים שונים אלא פונים אך ורק לבנק שבו מתנהל חשבונם. התוצאה ידועה: הבנק מחזיק בכל המידע על הלקוח, המתחרים מתקשים להעריך את רמת הסיכון שלו, ועסקים ממשיכים לשלם ריבית גבוהה גם כשהם היו יכולים לקבל תנאים טובים יותר אילו רק ניגשו להשוות מחירים.

החוק מאפשר לנגיד בנק ישראל, אמיר ירון, להרחיב את מאגר נתוני האשראי הקיים, שפועל כיום בעיקר ביחס לאנשים פרטיים, כך שיכלול גם מידע על תאגידים קטנים ובינוניים. בנקים, חברות כרטיסי אשראי ורשויות ציבוריות יידרשו להעביר למאגר נתונים על התחייבויות האשראי של העסקים, על עמידתם בתשלומים ועל פירעון חובות. לשכות האשראי יוכלו להפיק מתוך המידע הזה דוחות ודירוגים ולהעבירם לגופים שמבקשים להציע מימון לעסקים.

הרעיון הבסיסי פשוט: אם בנק מתחרה יכול לראות שעסק מסוים עומד בהתחייבויותיו בצורה מצוינת, הוא יוכל להציע לו הלוואה בתנאים טובים יותר. הבנק הנוכחי של אותו עסק יאלץ להגיב ולהוריד את המחיר כדי לשמור על הלקוח. כך, לפחות בתיאוריה, נוצרת תחרות אמיתית על מחיר האשראי לעסקים.

המודל אינו חדש לישראל. מחקר של בנק ישראל מצא כי מאגר האשראי שפועל כבר כמה שנים לגבי משקי הבית הצליח לצמצם פערי מידע בין הבנקים לגופים פיננסיים אחרים, הגדיל את מספר השחקנים בשוק ותרם להוזלת האשראי לציבור. "פרמיית הלקוח השבוי", כפי שהיא מכונה, נחלשה בעקבות אותו מאגר. משרד האוצר מעריך שאותה תופעה תחזור על עצמה גם בשוק האשראי לעסקים.

עם זאת, חשוב להבחין בין הבטחה לתוצאה. ה-1.5 מיליארד שקל שאותם מנבאים באוצר הם הערכה כלכלית, לא תוצאה מובטחת. השפעת החוק בפועל תהיה תלויה בכמה גופים חדשים ייכנסו לשוק האשראי לעסקים, באיכות המידע שיועבר, ובמידה שבה עסקים אכן יטרחו להשוות הצעות ולעבור בין נותני אשראי. שוק שבו לקוחות לא משתמשים בכלים שמוצעים להם ממשיך לתפקד כשוק שבוי, גם אם המאגר כבר קיים.

החוק כולל גם שינוי רלוונטי לכל מי שנקלע בעבר לקשיים פיננסיים. תקופת הרישום של נתוני אשראי שליליים תתקצר מ-3 שנים לשנה אחת בלבד. כלומר, עסק שפיגר בתשלום לפני שנה ורבע, ובינתיים החזיר את עצמו למסלול, לא ייגרר עוד בנטל הדירוג הרע. בנוסף, באירועי חירום יוכל הממונה על נתוני אשראי להורות שלא להביא בחשבון נתונים שליליים מסוימים, כדי שפיגורים שנגרמו בשל מלחמה או פינוי לא יפגעו בלקוחות לאורך זמן.

הצעת החוק גובשה בשיתוף בנק ישראל, אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד המשפטים, ומשקפת ניסיון לאזן בין שני יעדים שלפעמים מתנגשים: הגברת תחרות מצד אחד, ושמירה על פרטיות העסקים ועל יציבות המערכת הפיננסית מצד שני. מאגר מידע רחב כזה מעלה שאלות לא פשוטות על אבטחת מידע ועל מה קורה כשנתונים שגויים גורמים לעסק לקבל דירוג נמוך שלא בצדק.

כעת עוברת הכדור לשטח: המבחן האמיתי של החוק יהיה לא רק בריבית הממוצעת שתרד בדוחות שנתיים, אלא ביכולת של עסק קטן בפריפריה לקבל הצעת הלוואה מגוף שמעולם לא שמע עליו, ולהחליט שהיא טובה מספיק כדי לעזוב את הבנק שבו הוא לקוח מזה עשרים שנה.