מליאת הכנסת אישרה בלילה שבין חמישי לשישי, בקריאה שנייה ושלישית, את רפורמת הייבוא מארצות הברית. החוק שאושר, "מה שטוב לארה"ב - טוב לישראל", יאפשר לראשונה לייצר, לייבא ולשווק בישראל מוצרים העומדים בדרישות הרגולציה הפדרלית האמריקאית, ללא צורך בתקינה ישראלית נפרדת ובלי מסלולי אישור בירוקרטיים. 27 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים ובלי נמנעים.
מדובר בהמשך ישיר לרפורמת "מה שטוב לאירופה - טוב לישראל", שנכנסה לתוקף לפני כשנה וחצי. הרפורמה האירופית כבר הראתה תוצאות: מדיחי כלים הוזלו בעד 45%, מייבשי כביסה בעד 34%, ומכונות כביסה בעד 24%. מספר היבואנים בתחום שואבי האבק קפץ ב-35%, במכונות קפה ב-26%, ובצעצועים ב-20%. כעת מבקש משרד הכלכלה לשכפל את אותה הצלחה - הפעם עם השוק האמריקאי.
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת מסר: "זהו יום היסטורי לכלכלת ישראל. המהלך הזה לא רק יקדם את הסחר עם שותפתנו הגדולה ארצות הברית, אלא יביא בשורה ישירה לציבור הצרכנים - יותר תחרות, יותר כוח לצרכן, ומחירים זולים יותר בשוק." לדבריו, שילוב המסלול האמריקאי לצד זה האירופי ירחיב משמעותית את אפשרויות הייבוא וייפחית רגולציה מיותרת.
צילום: צילום: Chatham House / CC BY 2.0 / ויקימדיה קומונסבפועל, הרפורמה תיושם בהדרגה. השלב הראשון ייכנס לתוקף רק בתחילת שנת 2027, ויכלול מוצרי תינוקות וילדים, צעצועים, בקבוקים, אביזרי שתייה, מיטות, עריסות, עגלות ילדים, נדנדות, טרמפולינות, אופניים, חומרי ניקוי ואבקות כביסה. המוצרים שייכללו חייבים להיות מיוצרים בארצות הברית או בישראל. החוק מחריג במפורש מזון, כלי רכב מנועיים ומוצרי כיבוי אש.
לא רק ייבוא מארה"ב: באותו מרתון חקיקה אישרה הכנסת גם את הקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. ההצעה עברה בתמיכת 24 חברי כנסת, ללא מתנגדים. המאגר ירכז מידע על התחייבויות אשראי, עמידה בתשלומים ופירעון חובות של עסקים, ויאפשר לבנקים, לחברות כרטיסי אשראי ולגופים חוץ-בנקאיים להתחרות על מתן הלוואות. לפי נתוני משרד האוצר, כיום כ-92% מהעסקים הקטנים והבינוניים מקבלים אשראי מהבנקים, ו-83% מהם פונים לאותו בנק שבו מתנהל חשבונם.
האוצר מעריך שהמהלך יחסוך לעסקים לפחות 1.5 מיליארד שקל בשנה ויוריד את הריבית על אשראי עסקי באחוז לפחות. עם זאת, מדובר בתחזית כלכלית ולא בהבטחה מוכחת. בדיוני ועדת הכלכלה סוכם כי בנק ישראל ישלים את הקמת המאגר בתוך עד שלוש שנים, מה שאומר שהתוצאות בשטח לא יגיעו בקרוב. במסגרת החוק קוצרה גם תקופת ההשפעה של מידע אשראי שלילי על עסקים משלוש שנים לשנה אחת, כדי לאפשר התאוששות מהירה יותר אחרי קשיים זמניים.
החקיקה הלילית כללה גם את הארכת שירות החובה בצה"ל ל-32 חודשים, שאושרה ברוב של 43 תומכים מול 12 מתנגדים ונמנע אחד. קיצור השירות ל-30 חודשים נדחה ויחול רק על מי שיתגייסו מיוני 2029 ואילך. ראש אגף כוח אדם בצה"ל, האלוף דדו בר כליפא, פרסם איגרת ובה הדגיש כי ההארכה "היא הכרח מבצעי", אך ציין במפורש שהיא "אינה מבטלת את הצורך המבצעי של צה"ל בהרחבת היקף המתגייסים מכלל הציבור הישראלי" ובחוק גיוס אפקטיבי.
הכנסת ה-25 ננעלה עם שחר בשעה 05:18, לאחר חמישה ימי מרתון חקיקה. יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה נעל את ישיבתה האחרונה. מעבר לחוקים המרכזיים, אישרה המליאה גם הקמת מרכז הנצחה לגולדה מאיר, יום מורשת ממלכתי ליהדות מרוקו וצפון אפריקה, הארכת חוק הותמ"ל בשנה נוספת לקידום כ-228 אלף יחידות דיור, חוק שמחייב עסקים להקליט שיחות מכירה ולמסור את ההקלטה ללקוח, וביטול מגבלת הגיל להורי אומנה שעמדה על 56 שנים.
כעת מתחיל השלב הבא: יישום בפועל. רפורמת הייבוא מארה"ב תדרוש מגורמי הפיקוח לבנות את מנגנוני האכיפה ולקבוע אילו מוצרים ייכללו בפעימות הבאות מעבר ל-2027. מאגר האשראי העסקי ייקח עד שלוש שנים להיות מוכן. הניסיון מהרפורמה האירופית מראה שתהליכים כאלה עובדים, אך לאט - ועד שהשינוי יגיע למדפי הסופר ולחשבונות הבנק של בעלי העסקים, עוד ייקח זמן.
הכנסת ה-25 סגרה את מושבה האחרון עם חבילת חוקים שמטרתה לצמצם את יוקר המחיה ולשחרר את שוק האשראי העסקי, אך ההוזלות המובטחות תלויות כעת בשאלה עד כמה הרפורמות יתגלגלו לקצה - אל הצרכן ואל בעל העסק הקטן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה