ארגון פרו-פלסטיני שהגיש בבריטניה בקשה לעצור חייל מילואים בעל אזרחות כפולה בריטית-ישראלית, הפסיד בביהמ"ש - ועכשיו הוא יצטרך לשלם על כך. בית המשפט בלונדון חייב את הארגון, הפועל בשם "המרכז הבינלאומי לצדק לפלסטינים" (ICJP), לשאת בכל הוצאות המשפט של החייל - סכום של 82,130 ליש"ט, המתורגם לכ-336 אלף שקל.
החייל, המכונה בהליכים "חייל א", שהה זמנית בבריטניה כשפרצו זוועות ה-7 באוקטובר. בעקבות האירועים חזר לישראל והצטרף ליחידתו בצבא. ה-ICJP טען כי בכך הפר את חוק גיוס הזרים הבריטי משנת 1870, ופנה לבית המשפט בלונדון בבקשה להוציא צו הבאה - מסמך משפטי שיחייב את החייל להתייצב בפני הערכאה וייאשם בעבירה הנטענת.
לפני כשלושה חודשים, ב-8 באפריל 2026, דחה השופט גולדספריינג מבית המשפט העליון את הבקשה מכל וכל. בפסק דין מנומק קבע השופט כי הבקשה מהווה "שימוש לרעה בהליכים משפטיים" וכי הוגשה מבלי שהארגון עמד בחובת הכנות הבסיסית של תובע. פסק הדין הסופי בשאלת ההוצאות ניתן בשבוע שעבר.
בית המשפט פסק את ההוצאות על "בסיס פיצויים" - מסלול גבוה יותר מהבסיס הסטנדרטי הרגיל, שנועד לשקף את אי שביעות רצונו של השופט מהתנהלות הארגון. הסכום של 82,130 ליש"ט, שהוגש על ידי הצוות המשפטי של החייל, אושר כ"סביר לחלוטין ומידתי בהתחשב במורכבות התגובה שנכפתה על הנתבע" - כך על פי נוסח פסק הדין.
השופט גולדספריינג הוסיף הוראה חריגה: הארגון יצטרך לצרף עותק מלא ולא מקוצר של פסק הדין - הן ההחלטה המהותית מאפריל 2026 והן ההחלטה בנושא ההוצאות - לכל בקשה עתידית שיגיש לבתי המשפט באנגליה ובוויילס. השופט ציין כי אמנם אין בידיו הסמכות להטיל צו רשמי בעניין, אך הבהיר כי אי ציות ייחשב להפרה עצמאית של חובת הגילוי הנאות ויזמין בדיקה קפדנית של טקטיקות הארגון - "שלגביהן כבר נקבעו ממצאים שליליים בהליכים".
ארגון עורכי הדין הבריטיים למען ישראל, הידוע בשמו UKLFI, ציין כי הוא מברך את הצוות המשפטי שייצג את החייל. הצוות כלל את עורך הדין דניאל ברקה, דירקטור ב-UKLFI, את נטשה האוסדורף, המנהלת המשפטית של הארגון, ואת עורך הדין פיטר רייט. דובר מטעם UKLFI מסר: "מקרה זה מראה שכאשר אנו יוצאים להיאבק בהליכים משפטיים שנועדו לפגוע בישראל, מסבירים לבית המשפט את החוק והעובדות, ומה יריבינו באמת מנסים להשיג - אנו מנצחים. אסור לנו להיות תבוסתנים. עלינו להופיע, להילחם ולהביס מקרים כמו זה".
המקרה מצטרף לשורה של ניסיונות, בבריטניה ובמדינות אחרות, לנצל את מנגנוני המשפט כדי להעמיד חיילים ואזרחים ישראלים לדין בשל שירותם הצבאי. פסיקה זו, שמחייבת את הגורם שהגיש את הבקשה בהוצאות גבוהות ומוסיפה אזהרה לגבי ניצול עתידי של הערכאות, מהווה תקדים בעל משמעות לגבי גבולות השימוש בבתי המשפט הבריטיים למטרות מסוג זה.
פסק הדין של בית המשפט העליון בלונדון יוצג כעת בכל הליך עתידי שיגיש הארגון בבריטניה, כרקע שאי אפשר להתעלם ממנו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה