שושיק שני, אחת מהשחקניות, הזמרות והקומיקאיות האהובות בתולדות התרבות הישראלית, הלכה לעולמה הלילה בגיל 91. היא נפטרה מסרטן ריאות בביתה בתל אביב, העיר שבה נולדה ב-2 במרץ 1935 בשם שושנה שפרונג. ההלוויה אמורה להיערך בערב שלמחרת פטירתה.
בתה, פרופסור נועה לביא, ספדה לה במילים שלא השאירו עין יבשה: "אמא נפטרה הלילה בביתה בתל אביב. היא נולדה בתל אביב ב-1935 ונפטרה בתל אביב. בשבוע האחרון מצבה מאוד התדרדר. היא הלכה בצורה מדהימה. עוד לפני שאתמול הלכה לישון היא קרעה אותנו מצחוק. היא הייתה צלולה עד הסוף. חיה את חייה כמו שהיא רצתה".
נועה לביא הסבירה גם מדוע אמה בחרה שלא לטפל במחלה: "לאמא היה סרטן ריאות, שגילו לפני ארבע שנים, והיא החליטה לא לטפל כי היא ידעה שהטיפולים יהרגו אותה. היא חיה כמו מלכה, קיסרית. זרקה את כל מסמכי הסרטן לפח וחיה כאילו אין לה סרטן. היא באמת חיה מדהים, עד לפני שבוע. אני חשבתי שהיא תחיה לנצח". לבסוף הוסיפה: "היא מאוד שמחה ללכת לאבא, וממש מקווה שהוא מחכה לה בזרועות פתוחות".
את אריק לביא, בעלה המנוח, הכירה שושיק שני כשהייתה בת 17 בלבד. היא הגיעה יום אחד לתיאטרון הקאמרי לחפש את המנהל אליעזר אנסקי, ובחור בלונדיני מתולתל פתח לה את הדלת ושאל "מה את רוצה פה, ילדה?", ואז טרק את הדלת בפניה. זה היה המפגש הראשון עם אריק לביא. הרומן החל לאחר שהתחילה ללמוד בבית הספר של הקאמרי, והשניים נישאו ב-1957. "אורי זוהר היה אומר עלינו שאנחנו ההצגה הכי טובה בארץ", נזכרה שני בריאיון ב-2023. לביא נפטר ב-2004, וכמעט 20 שנה אחר כך היא אמרה: "אם אני אתגעגע אני אבכה כל היום. הוא איתי".
שושיק שני הייתה חלק מהרקמה של התרבות הישראלית כבר מגיל 14, כשעלתה לראשונה על הבמה בתיאטרון הילדים "בימתנו". לאחר מכן למדה משחק בקאמרי, שירתה בלהקת הנח"ל, וחזרה לקאמרי שם שיחקה במשך יותר משלושה עשורים. בין ההצגות שבהן השתתפה: "הנפש הטובה מסצ'ואן", "הוא הלך בשדות" ו"אלוף הבונים". אחד מתפקידיה המזוהים ביותר היה בת הטוחן במחזמר "עוץ לי גוץ לי", שכתב אברהם שלונסקי והלחין דובי זלצר. ההפקה הפכה לאחת מאבני הדרך הגדולות בקריירה שלה ונחשבת עד היום להפקה שרצה הכי הרבה שנים בתיאטרון הישראלי.
בשנות ה-50 נסע הזוג לניו יורק, שם למדה שני משחק אצל אוטה האגן. לאחר שובם לישראל, ב-1963, העלו יחד עם הסאטיריקן אפרים קישון את תוכנית הבידור "הוא והיא" שעסקה בחיי הנישואים. בסוף 1973 עלתה בהבימה ההצגה "הו, הו, יוליה" שביים קישון, סאטירה על רומיאו ויוליה שנישאו ומנהלים חיי זוגיות סוערים. ההפקה הוצגה 156 פעמים בהבימה וזכתה להצלחה גם בגרמניה.
מעבר לתיאטרון, שושיק שני בנתה קריירת קולנוע וטלוויזיה ענפה. בין הסרטים שבהם השתתפה: "חור בלבנה" של אורי זוהר, "לופו", "מבצע יונתן", "סוסעץ", "לצוד פילים" ו"היורד למעלה". בטלוויזיה נראתה בין השאר ב"חדווה ושלומיק", "שנות ה-80", "בנות הזהב", "שטוקהולם", "אבא מטפלת" ו"שנות הירח". ב-2016 זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים בסרייבו על השתתפותה בסרט הקצר "החלון".
לילדי ישראל היא הייתה עוד משהו לגמרי אחר. שושיק שני הקליטה תקליטים שהפכו לקלאסיקות: "טפשוני רוני", "יעל מטיילת", "סיפורים שענת אוהבת במיוחד" ו"החתול שמיל". השירים "מיכאל" שכתבה מרים ילן שטקליס והלחינה נעמי שמר, ו"מה עושים העצים" שהלחינה גם היא שמר, הפכו לחלק מסאונדטראק של ילדות שלמה. היא גם דיבבה את המלכה הרעה ב"שלגיה ושבעת הגמדים" ואת מכשפת הים בסדרת האנימציה "בת הים הקטנה". בשנות ה-90 פרשה מהבמה, אך המשיכה ללמד משחק ולהדריך דיבור בבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי ובמוסדות נוספים.
ב-2022 הוענק לה אות יקירת העיר תל אביב-יפו, ובנימוקי הבחירה נכתב שהיא "ליוותה את פס הקול של חיינו". שנה לאחר מכן, בריאיון ב-2023, סיפרה על ההחלטה לפרוש מהתיאטרון: "זה לא שימח אותי יותר, ואת לא יכולה לעשות עבודה שלא משמחת אותך. אני פשוט גם לא הייתי צריכה יותר מחיאות כפיים, וברגע שאין את הרצון הזה - אז מה אתה מחפש שם?". בחייה האישיים כשנשאלה על המוות, ענתה בשקט: "אני מנסה לחיות רק את היום ולא את המחר".
שושיק שני הותירה אחריה את בנותיה נועה ויעל לביא, וארבעה נכדים. ההלוויה תיערך בערב.
ישראל מלווה לאחרונה שחקנית שהיתה חלק מהחיים של דורות רבים, ושבחרה - עד הרגע האחרון - לחיות בדיוק כפי שרצתה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה