שוק העבודה הישראלי ממשיך להתאושש מהשפעות מבצע "שאגת הארי", אך הדרך חזרה לנורמליות טרם הושלמה. נתוני שירות התעסוקה שפורסמו ביום ראשון מצביעים על כ-169 אלף דורשי עבודה בסוף חודש יוני - ירידה של כ-6% בהשוואה למאי, שבו נרשמו כ-180 אלף דורשי עבודה. הירידה המצטברת מאז שיא הלחימה עומדת על כ-57%, אך ביחס ליוני 2023, החודש שקדם לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מספר דורשי העבודה עדיין גבוה בכ-8%.
בשיא מבצע "שאגת הארי", בסוף מרץ השנה, הגיע מספר דורשי העבודה לכ-396 אלף איש. מאז, עם החזרה לשגרה שהחלה באפריל, ירד המספר בכ-227 אלף איש. אולם הנתונים הגולמיים אינם מספרים את התמונה המלאה: שירות התעסוקה מסביר כי חלק מהרשומים כדורשי עבודה ביוני כבר חזרו לעבוד בפועל, אלא שנרשמו באופן רטרואקטיבי לצורך מימוש זכאותם לדמי חל"ת עבור ימי המבצע. לכן, המספר האמיתי של מי שמחוץ לשוק העבודה ייתכן שנמוך מ-169 אלף.
הנתון המנוכה עונתיות מצייר תמונה שמרנית יותר. לאחר ניכוי השפעות עונתיות לא נרשמה ירידה נוספת אלא אף עלייה קלה: כ-179 אלף בחודש יוני לעומת כ-177 אלף במאי. בהשוואה ליוני 2023 מדובר בעלייה של כ-15% - נתון שמדגים עד כמה שוק העבודה הישראלי עדיין רחוק מהמצב שקדם לפרוץ הלחימה.
הנתונים חושפים גם פערים בין קבוצות גיל שונות. מאז אפריל ירד מספר דורשי העבודה הצעירים בכ-57% - קצב מהיר משמעותית לעומת קבוצת הביניים, שבה נרשמה ירידה של כ-43%, ולעומת המבוגרים, שם הירידה עמדה על כ-32% בלבד. שירות התעסוקה מסביר שצעירים רבים עובדים במקצועות שנפגעו יותר בתקופות חירום, ולכן הם גם מתאוששים מהר יותר כשהמצב מתייצב.
ממצא בולט במיוחד עולה מהפילוח לפי מקצועות: המקצועות שנפגעו בצורה החדה ביותר במהלך המבצע הם גם אלה שבהם נרשמה ההתאוששות המהירה ביותר. בין אפריל ליוני ירד מספר דורשי העבודה בקרב גננים ומגדלי גידולים בכ-80%, בקרב מלצרים ומוזגי משקאות בכ-78%, ובקרב מטפלים בילדים וסייעים למורים בכ-77%. לעומת זאת, במקצועות שמאפשרים עבודה מרחוק ההתאוששות הייתה מתונה בהרבה: בקרב בעלי מקצוע בתחום מסדי הנתונים והרשתות ירד מספר דורשי העבודה בכ-6% בלבד, ובקרב מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים בכ-4%.
גם הפילוח הגיאוגרפי חושף תמונה מורכבת. בממוצע נרשמה ירידה של כ-6% בכל הערים, אך קצב זה מתון בהרבה לעומת מאי, אז נרשמה ירידה חריגה של כ-43%. הירידות הבולטות ביותר נרשמו בשפרעם, אילת, עכו, נצרת, אלעד ובני ברק, שם הירידות נעו בין 12% ל-18%. בראש רשימת הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר ממשיכות לעמוד אום אל-פחם ורהט, עם שיעור של 5.7% מכלל כוח העבודה.
שינוי מעניין נוסף שמזהה שירות התעסוקה הוא בהרכב האוכלוסייה שנותרת מחוץ לשוק העבודה. שיעור דורשי העבודה מהאשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים עלה ל-20.6%, עלייה של 3.4 נקודות אחוז לעומת יוני 2023. לעומת זאת, שיעורם של דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים ירד ל-36.8%, ירידה של 3.2 נקודות אחוז. שירות התעסוקה מגדיר זאת כמגמה של "היחלשות החזקים והתחזקות החלשים" - תהליך שמצביע על שינוי מבני בשוק העבודה, ולא רק על תנועות מחזוריות.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, אמרה כי "הנתונים מצביעים על המשך החזרה לשגרה בשוק העבודה, אך גם מלמדים כי השגרה הנוכחית אינה זהה לזו שקדמה למלחמה". משש הוסיפה כי השירות ממשיך להעניק מענה מותאם אישית לכל דורש עבודה, תוך דגש על חיזוק מיומנויות - ובכלל זה מיומנויות בתחום הבינה המלאכותית.
בשירות התעסוקה מזהירים כבר עכשיו מפני עיוות אפשרי בנתוני הקיץ: ביולי ואוגוסט צפויה עלייה זמנית במספר דורשי העבודה, הנובעת מתופעת פיטורי הקיץ המחזורית המתרחשת מדי שנה. לכן, עלייה שתירשם בחודשים אלה לא בהכרח תעיד על שינוי מגמה. השאלה האמיתית תתבהר בספטמבר - כשישוב שוק העבודה לפעילות מלאה ויתברר האם ה-8% שנותרו מאז לפני המלחמה יצטמצמו סוף סוף.
שוק העבודה הישראלי השלים צעד נוסף לעבר ההתאוששות, אך הדרך לסגירת הפער שנפתח מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" עוד ארוכה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה