חוק פיצול היועמ"ש: השב"כ יישאר כמעט ללא פיקוח

חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שחותר תחת אחד המנגנונים המרכזיים שביצבעו את עצמאות גופי הביטחון בישראל, עלול להותיר את השב"כ כמעט ללא פיקוח אפקטיבי. זהו לא תרחיש תיאורטי. זה מה שמתרחש עכשיו, בפועל, ורקע ההחלטות שכבר התקבלו בידי ראש השב"כ דוד זיני הופך את האיום לקונקרטי יותר.

זיני הגיע לתפקיד בנסיבות חריגות. לא ניסיון מודיעיני, לא ממשק עבודה מוכר מול הדרג המדיני, אלא מינוי ישיר מצמרת הפיקוד בצה"ל, בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. זיקתו האידיאולוגית לזרם המשיחי של ישיבת הר המור חיזקה עוד יותר את תדמיתו השנויה במחלוקת. כל מה שיעשה נקרא דרך הפריזמה הזו, ופעמים רבות בצדק.

הסיפור האמיתי הוא לא זיני עצמו, אלא מה שמאפשרים לו לעשות. מאז חקיקת חוק השב"כ ב-2002, עבדו ראשי השירות בצמוד ליועצים המשפטיים לממשלה. שני הגופים ראו עצמם שומרי סף משותפים, גיבשו יחד תשתיות חוקיות לפעולות רגישות, ויישבו חילוקי דעות בכבוד הדדי ובמתינות. זה לא היה רומנטיקה, זו הייתה ארכיטקטורת ביקורת.

כשהחוק להחלשת מוסד הייעוץ המשפטי ייכנס לתוקפו, הרשמי וגם הבלתי-רשמי, תינזק תשתית הביקורת הזו. "זה עלול להפוך חלילה לעולם של ציידים וניצודים", מזהיר שופט בדימוס של בית המשפט העליון. "בגלל חוק מח"ש, שוטרים וחוקרים בתיקים של מקורבי שלטון יכולים למצוא את עצמם במוקד של חקירות, וכך גם עיתונאים, פקידים ואפילו שופטים".

האינדיקציות להתנהלות הבעייתית כבר קיימות. זיני נענה לדרישת נתניהו ומקורבו יעקב ברדוגו לחקור הדלפה לערוץ טלוויזיה. הוא בחן מחדש את פסילת מפלגתם של ברוך ומיכאל בן ארי, ממשיכי דרכו של הרב כהנא. והמלצתו לאחרונה להעניק לשרה נתניהו אבטחה לכל ימי חייה, יכולה להיקרא כקדימון למה שצפוי.

ראש השב"כ הקודם, רונן בר, שהודח, הגיש תצהיר לבג"ץ שמפרט שורת אירועים חמורים. לפי התצהיר, בין נובמבר 2024 לפברואר 2025 קיבל בר החלטות שהרגיזו את נתניהו: סירב לערוך חוות דעת "ביטחונית" שנועדה למנוע עדות רציפה של ראש הממשלה במשפטו, תמך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת מחדל ה-7 באוקטובר, ועסק בחקירת פרשת קטארגייט. ולפי בר עצמו, נתניהו ביקש ממנו לאסוף מידע על פעילי מחאה ולפקח אחרי מממניהם. "הובהרה לי הציפייה לפיקוח אחרי מממני מחאות", כתב בתצהיר.

המשטרה כבר עברה את המסלול הזה ושינתה פניה. גם חוק מח"ש, שמעביר את הפיקוח על חקירות שוטרים לשר המשפטים, הולך ומוקם כתשתית ארגונית. פורסם כבר מכרז לבחירת ראש מח"ש בידי שר המשפטים יריב לוין. "האווירה מקדמת מסר לפקידות הציבורית: נאמנות במקום מקצוענות, מחויבות אישית לממנה במקום לציבור", מסביר אותו שופט בדימוס.

ההשוואות לשטאזי, לקג"ב או לסקוריטטה הרומנית, שהושמעו מאז מינויו של זיני, מופרכות. אבל הפיכת השב"כ לכלי שרת פוליטי בידי ראש ממשלה המכהן תחת כתב אישום היא סכנה מספיק גדולה גם בלעדיהן. המבחן האמיתי יגיע לקראת הבחירות הבאות, כשהשב"כ יידרש לגבש חוות דעת לגבי פסילת רשימות מפלגתיות. באותו רגע, יצטרך זיני לבחור: מקצוענות ביטחונית, או שירות לאיש שמינה אותו.

בג"ץ צפוי לדון בחוק הפיצול בקרוב. ההערכה היא שהשופטים יתלו בבחירות הקרובות ויידחו את החלטתם, מה שיותיר את השב"כ בתקופת ביניים ארוכה, ללא הגנות ממשיות, תוך לחץ פוליטי גובר.