כנסת ה-25 פוזרה, והספירה לאחור לבחירות ה-27 באוקטובר החלה. מאה ימים לפני הכרעת הבוחר, המערכת הפוליטית סוערת בו-זמנית על כמה חזיתות: שופט יחיד שעצר חוק תוך שעות מחקיקתו, מאבק פנימי נוקב בליכוד על כללי הפריימריז, עדות חושפנית של השר זאב אלקין על שיטות העבודה של נתניהו, וסקרים שמצביעים כי רוב הישראלים כבר גיבשו את עמדתם.
ביום ראשון בבוקר הוציא השופט עופר גרוסקופף צו ארעי שמעכב את כניסתן לתוקף של ההוראות המיידיות בחוק התקשורת של השר שלמה קרעי. הכנסת אישרה את החוק ביום חמישי. פחות משלושה ימים לאחר מכן, ובמעמד צד אחד, הוקפא חלק ממנו. הנימוק: העתירות מעלות "טענות כבדות משקל" ולאחר יישום החוק יהיה קשה להשיב את הגלגל לאחור. המשמעות הפשוטה: חודשי חקיקה נגד שעות של שופט יחיד. הפרדת הרשויות הישראלית, כמו שהיא נראית היום.
פרופ' משה כהן אליה, מומחה למשפט חוקתי, כותב כי מדובר ב"ברית אינטרסים" ולא בתיאוריית קשר: בית המשפט זקוק לתמיכה תקשורתית כדי לייצר לגיטימציה ציבורית, ואותה תקשורת זקוקה לבית המשפט כדי לשמר את מבנה הכוח שבתוכו היא פועלת. "יד רוחצת יד", כפי שהוא מנסח זאת. הוא מצביע על מינויו של גרוסקופף בתקופת איילת שקד, שהוצג לימין כשמרן שמכבד פרדת רשויות, כדוגמה לאופן שבו ההגמוניה המשפטית בולעת גם את מי שנחשבו להבטחות של הימין.
בינתיים, בבית המשפט המחוזי בירושלים, מסר השר זאב אלקין עדות שחושפת את שיטות העבודה של בנימין נתניהו מהפנים. "הוא פריק של מידור", אמר אלקין מהדוכן. "לנתניהו יש נטייה לשלוח אנשים לאותה משימה, לעשות מידור ביניהם, בלי שיידעו זה על זה. יש אצלו מידור טוטלי, מי שלא צריך לדעת לא יודע, לפעמים גם מי שצריך לדעת לא יודע, וזה גורם לאש דו-צדדית." אלקין מעיד מטעם ההגנה ותומך בגרסת נתניהו לגבי האירועים סביב חוק ישראל היום בשלהי 2014, אך הציור שהוא מצייר של ראש הממשלה כמנהל הוא לא דווקא מחמיא.
על גורל ערוץ 10 לפני בחירות 2015 הוסיף אלקין: "עמדתו של נתניהו הייתה - מגיע להם למות, שימותו. אני אמרתי שהמוות שלהם יהיה רווי דם וצעקות ואנחנו לא צריכים את זה." הוא גם תיאר כיצד שכנע את נתניהו בסופו של דבר לדחות את סגירת הערוץ, וציין שנתניהו "מאוד התנגד" ו"באיזשהו שלב נשבר ושחרר".
ברשימת "ביחד" של נפתלי בנט ויאיר לפיד מסמנים את פיזור הכנסת כנקודת מפנה. כל עוד הכנסת פעלה, שני חלקי הרשימה פעלו במסלולים נפרדים: אנשי יש עתיד ריכזו מאמציהם בוועדות ובמליאה, בעוד אנשי "בנט 2026" בנו פעילות ציבורית מחוץ לכתלי המשכן. כעת, עם היציאה הרשמית למערכת הבחירות, השאיפה היא לקיים תיאום יומיומי הדוק ולהפוך את המסגרת למטה בחירות אחד. חלוקת המקומות ברשימה כבר סוכמה, אך החיבור הארגוני בין המטות המקומיים עדיין דורש עבודה מורכבת.
בליכוד המצב מסובך לא פחות. נתניהו דורש 8 שריונים ברשימה, אך צו מניעה עצר את אישורם במרכז המפלגה. ועדת החוקה של הליכוד התכנסה מחדש בנוכחות נתניהו לדון בשיטת הבחירות מהתחלה. חבר הכנסת דוד ביטן הזהיר בפומבי: "יורדים ויורדים בסקרים, זה יפיל אותנו למטה." המחלוקת נסובה סביב כמה שריונים יקבל נתניהו לקבוע, כאשר כל שריון מזיז חבר כנסת בסדר הרשימה מקום אחד כלפי מטה. בבית הדין המפלגתי הורו להחזיר את הדיון לנקודת המוצא, גם לאחר שהצעת נתניהו כבר אושרה בוועדה.
ובסקרים, התמונה חדה. מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי מציג נתון מרשים: 82% מהישראלים בטוחים או די בטוחים למי יצביעו. 53% בטוחים לחלוטין. המתלבטים מרוכזים כמעט כולם במרכז המפה הפוליטית, שם רק 44% בטוחים לחלוטין. שדה הקרב האמיתי של הבחירות ברור: המרכז. בקרב הציבור היהודי, 66% מגדירים עצמם ימין, לעומת 63% לפני שנה. המזדהים עם השמאל ירדו מ-22% ל-19%, ורק 3% מגדירים עצמם "שמאל".
מדד נוסף מציג אכזבה עמוקה מהכנסת היוצאת: 64% מגדירים את תפקודה כלא טוב, ו-74% סבורים שחברי הכנסת עובדים לטובת עצמם בלבד. גם 67% מתנגדים לחוקים שעברו בשבוע האחרון, כולל חוק יסוד לימוד תורה וחוק הקפאת מעצרי עריקים חרדים. אפילו בתוך גוש הקואליציה 41% התנגדו לחוקים אלו. נתון אחד מעורר שאלות: 23% מהנסקרים אמרו שישקלו לעזוב את הארץ אם נתניהו ינצח שוב. בקרב מצביעי האופוזיציה הנתון מגיע ל-39%.
פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי, הסיק מהנתונים כי "המאבק הפוליטי יתמקד בקולותיהם של מצביעי גוש המרכז", וקרא להקמת "קואליציה רחבה ככל האפשר" עם "כללי משחק" מוסכמים לניהול מחלוקות. הוא הוסיף שסוגיית מערכת המשפט נותרת "הדבק המרכזי" של גוש הימין, כאשר 70% ממי שהגדירו אותה כנושא המרכזי שלהם מעדיפים קואליציית ימין.
מאה ימים לבחירות, כל הקלפות פתוחות, אבל הקרב האמיתי יוכרע על מצביעי המרכז שעדיין לא החליטו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה