ממצא מטלטל נחשף בחפירות חניון גבעתי שבעיר דוד בירושלים: קורות עץ עבות ומפוחמות, שנשרפו בחורבן בית המקדש הראשון בשנת 586 לפני הספירה, שרדו מתחת לאדמה במשך כ-2,600 שנה ועלו לאור. החפירות מנוהלות במשותף על ידי רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב, בגן הלאומי סובב חומות ירושלים.
מנהלת החפירה, אפרת בוצר, מסבירה את הממצא: "נראה שהקורות הללו, אשר שימשו כנראה לקירוי חצר פנימית של מבנה מתקופת הבית הראשון, קרסו במהלך החורבן אל רצפת המבנה. אנחנו משערים שהטיח, שכיסה את קירות המבנה ונמס בזמן השריפה, כיסה גם את קורות העץ המפוחמות, והוא זה שעזר להשתמרותן יוצאת הדופן." כלומר, דווקא האסון ששרף את הכל הוא שהציל את הראיות לדורות הבאים.
מלבד החשיבות ההיסטורית, הקורות נושאות עמן ערך מדעי יוצא דופן. ד"ר יוהנה רגב מרשות העתיקות, שמובילה את חקר הממצא, מסבירה מדוע הגילוי הזה שונה: "מאוד נדיר למצוא בארץ עצים עם כמות יפה של טבעות, ופה, בעיר דוד, מצאנו קורות עבות שיש להן הרבה טבעות, וזה מהווה פוטנציאל מחקרי." הכוונה לטבעות הצמיחה של העץ, שכמותן קובעת את רמת הדיוק האפשרית בתיארוך הממצא.
"ככל שיש לעץ יותר טבעות, הדבר מסייע לנו להגיע לרזולוציה גבוהה יותר של תיארוך", מוסיפה ד"ר רגב. "אם עד היום יכולנו לתארך ממצא בטווח של מאות שנים, הרי שעכשיו אנחנו מגיעים לתיארוך מדויק יותר, בטווח של 10 שנים בלבד." מדובר בקפיצת מדרגה של ממש לעולם הארכיאולוגיה של ירושלים העתיקה.
ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ופרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, מנהלי החפירה, לא מותירים מקום לספק לגבי טיב השריפה: "ברור לנו שהמבנה הגדול הזה נשרף במתכוון וקרס בבת אחת." אבל הממצא לא נגמר שם. החוקרים מצאו שבתקופה הפרסית, לאחר החורבן, התושבים שבו לאזור - ועשו משהו מפתיע.
במקום לנקות את ההריסות ולהתחיל מחדש, הם חסמו את הכניסה לאזור השרוף אך המשיכו לגור בחלקים האחרים של אותו מבנה. לפי שלו וגדות, מדובר בבחירה מודעת: "יצירת מרחב זיכרון היא צורך אנושי בסיסי, במיוחד אחרי אירוע טראומטי. התושבים בחרו במודע להשאיר את ההרס כעדות לחורבן, ובנו מחדש לצדו במקום לפנות אותו." ירושלים של אחרי החורבן הייתה עיר שחיה לצד הצלקת שלה.
לגילוי יש גם עיתוי שאי אפשר להתעלם ממנו. בוצר אמרה בפשטות: "אנחנו רגע לפני תשעה באב. זה נותן תחושה שראית את הרגע של החורבן, את הרגע שבו הכל התרחש, וזה מאד נוגע ללב." הקורות שנשרפו לפני 26 מאות שנה נחשפות ימים ספורים לפני הצום על חורבן שני בתי המקדש.
שר המורשת עמיחי אליהו התייחס לממצא ואמר: "האדמה של ירושלים ממשיכה להעיד את מה שיש מי שמנסים להכחיש. קורות העץ שנשרפו בחורבן הבית הראשון הן עדות אילמת אך עוצמתית לקיומו של העם היהודי בירושלים לפני כ-2,600 שנה." הוא הוסיף: "ערב תשעה באב, הגילוי הזה מזכיר לנו שהקשר שלנו לירושלים אינו רק קשר של אמונה, אלא גם של היסטוריה, ארכיאולוגיה וזיכרון לאומי."
המחקר על הקורות המפוחמות נמשך, ועם ניתוח טבעות הצמיחה צפויים החוקרים להגיע לתיארוך מדויק חסר תקדים לאחד האירועים הדרמטיים בתולדות ירושלים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה